גם בשעות הקטנות של הלילה!

"שמענו אזעקה, הייתה פאניקה, ברחנו לכל הכיוונים, פתאום שמעתי בום בום, זה לא עוזב אותי הרעש ששמעתי", כך פנתה למוקד אישה מבוגרת, שואלת איך להרגיע את הילדים המבוהלים, ומה לעשות עם עצמה, רועדת מפחד בכל פעם שיוצאת מהבית.

איך להרגיע את הילדים שיושבים בבית ומבוהלים? שואל אבא לילד חרדתי שלא רוצה לישון במיטה שלו כי הוא מפחד…

מאות פניות הגיעו למוקד 'השיבם' בימים האחרונים. הפניות הגיעו מכל הגילאים ומכל חלקי הארץ, כשהמשותף להן – הצורך באוזן קשבת, מקצועית, אמפטית ותומכת ברגעי משבר, מצוקה וחוסר אונים. המוקד תוגבר בעשרות רבות של מוקדנים שעמדו הכן לקבלת הפניות ומתן מענה מקצועי ראשוני.

מבצע 'מגן וחץ' החזיר אותנו שוב לסבב של מתיחות ביטחונית, שבעקבותיה, מפלס הלחץ והחדרה בקרב האוכלוסייה עולה בחדות. גם אנשים נורמטיביים המתפקדים היטב במצבי שגרה, עשויים לחוש מתח וחרדה ובמקרים קיצוניים אף לסבול מסיוטים וחרדות ואף לפתח תסמיני פוסט-טראומה. בייחוד אצל אלו המתגוררים באזורי סיכון או אנשים שנחשפו מקרוב לאירועים ביטחוניים. ברוב המקרים מדובר במצוקות החולפות מעצמן תוך כמה ימים לכל היותר, אך לעיתים יש צורך בהתערבות טיפולית.

מוקד 'השיבם' שעל ידי עמותת 'הביננו', הוצף בימים האחרונים במאות פניות של אנשים מבוהלים, הורים לילדים שפיתחו חרדות, ומצוקות רבות שנוצרו או התעררו בעקבות המתיחות הביטחונית. צוות המוקד שהורחב באופן מיוחד, העניק מענה מקצועי מסביב לשעון על ידי מוקדנים מקצועיים ומנוסים והפנה להמשך טיפול בהתאם לצורך.

הרב אלכסנדר מושקוביץ יו"ר עמותת 'הביננו' ומנהל מוקד 'השיבם' מציין, כי המוקד נועד לסייע לא רק במקרים של חרדות או תסמיני פוסט-טראומה. כל פנייה שהיא, על כל מצוקה, מועקה או דילמה יקבלו אוזן קשבת ותמיכה רגשית מהמוקדנים. עם זאת, במקרים של חרדות או תסמיני פוסט טראומה, הפנייה לעזרה מקצועית בהקדם, נחוצה מאוד. גם במקרים אלו, הפנייה למוקד תסייע להרגעה מיידית וקבלת ייעוץ ראשוני.

הרב משה נוטוביץ, עובד סוציאלי קליני ומדריך מקצועי במוקד 'השיבם', מדגיש כי עבודת הקודש של המוקדנים ראויה להערכה יוצאת דופן בייחוד שהם עצמם בעלי משפחות ונמצאים באותה סיטואציה מורכבת- מצב בטחוני המפר את שלוות המשפחה ובעת הזאת הם מקדישים שעות נוספות ובזמנים לא שגרתיים ואף בשעות הקטנות של הלילה כדי לתת מענה ראוי לכל פונה.

מהי טראומה?

טראומה היא מצב בו אדם חווה אירוע ישיר או נצפה המאיים על הגוף או על הנפש. ניתן לחלק אירועים טראומטיים לשני צירים: ציר אחד של מידת ההפתעה (האם ועד כמה, האירוע היה צפוי) וציר שני של מידת השליטה או יכולת ההשפעה על מהלך האירוע. לרוב, אירועים טראומטיים עונים על שני הקריטריונים, הם גם לא צפויים וגם לא נשלטים. נמחיש זאת באמצעות דוגמאות: אירוע כמו קריסת מגדלי התאומים, זהו אירוע שאיש לא צפה אותו מראש ובנוסף לכך הוא היה בלתי נשלט, שכן לא הייתה דרך למנוע את התנגשות המטוסים במגדלים. לעומת זאת, מקרה בו אדם מותקף ברחוב ומצליח להניס את התוקף, זהו אירוע בלתי צפוי אולם הוא נשלט. ומנגד, מוות בעקבות מחלה סופנית, זהו אירוע צפוי אך בלתי נשלט. גם אירוע העונה רק על אחד הקריטריונים מוגדר כאירוע טראומטי ועלול לגרום להפרעת דחק פוסט-טראומטית, אך אירוע העונה על שני הקריטריונים, כגון עת מלחמה, יש בו פוטנציאל גבוה יותר להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית.

איך להגיב ומתי לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר באים להגיש סיוע לאדם החווה חרדה או מצוקה במהלך מצב חירום, יש לפעול לפי 'מודל מעש"ה' של משרד הבריאות הכולל ארבע אסטרטגיות: מעש"ה – מחויבות, עידוד, שאלות והבנייה.

מחויבות: צרו תחושת מחויבות ובטחון על ידי כך שהאדם ידע שאתם עומדים לצידו ותישארו כך לצידו בכל מהלך האירוע.

עידוד: הכוונה לעידוד לפעולה. עודדו את הנפגע לפעילות אפקטיבית. תנו לו הנחיות פשוטות ('תביא את הכיסא', 'תעזור לסחוב את התיק'), באמצעות כך הוא יהפוך מנפגע הזקוק לעזרה לתומך המעניק עזרה לאחרים. ובסביבה.

שאלות: ששאלו את הנפגע שאלות הדורשות מעט מחשבה כדי להפעיל את החשיבה הרציונלית שלו ('מה שם הרחוב הזה?' 'איך מכבים את המכונה?') ובכך יתמקד פחות ברגשותיו. הימנעו מלעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו.

הבנייה: הבנה את האירוע באמצעות שחזור כרונולוגי של מהלך האירוע ('בתחילה קרה כך ואז קרה כך') תוך הדגשת סיום האירוע. פעולה זו מארגנת את תפיסת המציאות של הנפגע ומחזירה לו את תחושת השליטה.

חשוב לדעת כי תגובות קשות בעת ולאחר אירוע טראומטי הינן 'נורמליות' לחלוטין וזוהי תגובה נפשית טבעית ובריאה, כל עוד הן חולפות במהלך החודש הראשון מאז האירוע, ולכן אין להיבהל ולהיכנס להיסטריה. יש להתאזר בסבלנות, להגיב באורך-רוח, להבין שזו תקופת התאוששות רגישה, להכיל, לקבל ולעביר מסרים של אמפטיה, תמיכה ורגישות. עם גישה נכונה ניתן להקל על הנפגע במהלך התקופה ולסייע לו להתאושש.

מוקד 'השיבם' פועל מסביב לשעון בימים א-ו, באמצעות מענה טלפוני ומענה מקוון עם ממשק נח המאויש על-ידי עשרות מוקדנים ומוקדניות. צוות המוקדנים כולל עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הטיפול, בהנהלתו המקצועית של פסיכיאטר בכיר. המוקד מלווה על ידי רבנים חשובים הנותנים מענה לצדדים ההלכתיים של הפניות.

בימים אלו עמותת 'הביננו' מעבירה לצוות המתנדבים, ולכלל אנשי החינוך והטיפול המעוניינים להצטרף, סדנאות בתחומי בריאות הנפש, כגון, מניעת אובדנות, מעני טיפול הקיימים והרצאות על סל שיקום שיכולים לעזור לאנשים המתמודדים.

הפנייה למוקד הינה אנונימית לחלוטין ונשמרת בדיסקרטיות מלאה. מספר הטלפון ליצירת קשר עם מוקד 'השיבם' 3251* או במייל: e@havinenu.com מוקד 'השיבם' מפעיל גם מוקד מקוון, הנותן מענה בצ'אט עם מוקדנים מנוסים ומקצועיים. המוקד המקוון פעיל, כמו המוקד הטלפוני, בימים א-ו, בכל שעות היממה.