"שמענו יריות… הייתה פאניקה… ברחנו לכל הכיוונים…" מהם סימני פוסט-טראומה? איך להגיב להתקף פאניקה? מתי יש לפנות לעזרה מקצועית?

"שמענו יריות… הייתה פאניקה… ברחנו לכל הכיוונים…" מהם סימני פוסט-טראומה? איך להגיב להתקף פאניקה? מתי יש לפנות לעזרה מקצועית?

טיפים מאת צוות מוקד 'השיבם' מבית עמותת הביננו

פורסם באתרים החדשות; המחדש , JDN וכל שאר האתרים.

 

"שמענו יריות, הייתה פאניקה, ברחנו לכל הכיוונים" כך פנתה למוקד אישה המתגוררת באזור הפיגוע בבני ברק, שואלת איך להרגיע את הילדים המבוהלים, ומה לעשות עם עצמה, רועדת מפחד בכל פעם שיוצאת מהבית.

בחור צעיר שנחשף לזוועות הפיגוע, מתקשר למוקד מתנשם ומתנשף, היסטרי ומבולבל, מספר שכל גופו רועד ומלא זיעה קרה, מתלבט אם להזמין לעצמו אמבולנס… המוקדן עושה איתו תרגילי נשימה מספר דקות ולאחר שנרגע מעט ממשיכים בשיחה.

"מה לומר לבנות המבוהלות?" שואלת מורה בכיתה ב' בבית-ספר יסודי לאחר הפיגוע בחדרה, לדבר או להתעלם ואם לדבר מה לומר?

"הילדה מתקשרת מבית הספר, מפחדת לחזור הבייתה בגלל שיש פועלים בדרך, לומר לה לחזור בכל זאת כי אין ברירה והחיים ממשיכים או לבוא לבית-הספר להחזיר אותה?".

שני אחים מתקשרים יחד להיוועץ האם לספר להוריהם המבוגרים על המצב הבטחוני המתוח כדי שינקטו משנה זהירות או מוטב שלא ידעו מצרות.

למעלה מאלפיים פניות הגיעו למוקד 'השיבם' בימים שאחרי הפיגוע בבני-ברק. הפניות הגיעו מכל הגילאים ומכל חלקי הארץ ואף מרחבי העולם, כשהמשותף להן – הצורך באוזן קשבת, מקצועית, אמפטית ותומכת ברגעי משבר, מצוקה וחוסר אונים. המוקד תוגבר בעשרות רבות של מוקדנים שעמדו הכן לקבלת הפניות ומתן מענה מקצועי ראשוני.

גל הפיגועים שפקד את יושבי ארץ הקודש בעת האחרונה וגבה לא מעט קורבנות בגוף הותיר אחריו מעגלים רחבים של נפגעים בנפש. לא רק אלו שראו זוועות בעיניהם, כל אדם, גם חזק ונורמטיבי עלול לפתח סימני פוסט-טראומה, סיוטים או חרדות לשמע אירועים שכאלו. ברוב המקרים מדובר במצוקות החולפות מעצמן במהלך מספר ימים לכל היותר, אך לעיתים יש צורך בהתערבות טיפולית. מוקד החירום 'השיבם' שעל ידי עמותת 'הביננו', הוצף באלפי פניות של אנשים מבוהלים, הורים לילדים שפיתחו חרדות ואין ספור מצוקות שנוצרו או התעררו בעקבות גל הפיגועים. צוות המוקד שהורחב באופן מיוחד, נתן מענה מקצועי ותמיכה נפשית מסביב לשעון על ידי מוקדנים מקצועיים ומנוסים והפנה להמשך טיפול בהתאם לצורך.

הרב אלכסנדר מושקוביץ יו"ר עמותת הביננו ומנהל המוקד מציין, כי המוקד נועד לסייע לא רק במקרים של תסמיני פוסט-טראומה וחרדות, כל פנייה שהיא, על כל מצוקה, מועקה או דילמה יקבלו אוזן קשבת ותמיכה רגשית מהמוקדנים. לצד זאת, במקרים בהם מתעוררים תסמיני פוסט-טראומה או חרדות, הפנייה לעזרה מקצועית בהקדם, נחוצה. גם במקרים אלו, הפנייה למוקד תסייע להרגעה מיידית וקבלת ייעוץ ראשוני.

מהי טראומה?

טראומה היא מצב בו אדם חווה אירוע ישיר או נצפה המאיים על הגוף או על הנפש. ניתן לחלק אירועים טראומטיים לשני צירים: ציר אחד של מידת ההפתעה (האם ועד כמה, ציפיתי לאירוע) וציר שני של מידת השליטה או יכולת ההשפעה על מהלך האירוע. לרוב, אירועים טראומטיים עונים על שני הקריטריונים, הם גם לא צפויים וגם לא נשלטים. ננסה למחיש באמצעות דוגמאות: אירוע כמו קריסת מגדלי התאומים, זהו אירוע שאיש לא צפה אותו מראש ובנוסף לכך הוא היה בלתי נשלט שכן לא הייתה דרך למנוע את ההתנגשות המטוסים במגדלים. לעומת זאת, מקרה בו אדם מותקף ברחוב ומצליח להניס את התוקף, זהו אירוע מפתיע אך נשלט. ומנגד, מוות בעקבות מחלה סופנית, זהו אירוע צפוי אך בלתי נשלט. גם אירוע העונה רק על אחד הקריטריונים מוגדר כאירוע טראומטי ועלול לגרום להפרעת דחק פוסט-טראומטית, אך אירוע העונה על שתי הקריטריונים, יש בו פוטנציאל גבוה יותר להתפתחות הפרעה פוסט-טראומטית.

 

מהי פוסט-טראומה?

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא מצב בו עוצמת האירוע (הטראומה) גוברת על יכולתם של מנגנוני ההתמודדות לווסת את התגובה הרגשית והפיזיולוגית של האדם. התגובה המיידית של רוב בני האדם לטראומה, כוללת בהלה, פחד, עוררות ודריכות גופנית. זוהי תגובה נורמטיבית מאוד הנחוצה לקיומנו לאור העובדה שמדובר באירוע עם פוטנציאל מסכן-חיים. גם כאשר תגובה זו נמשכת לאחר שהסתיים האירוע וחלפה הסכנה, היא עדיין נורמטיבית שכן לוקח זמן למערכות הביולוגיות להתאושש ולחזור לשגרה. אולם, כמו פצע שלעתים שמסרב להחלים, כך גם הנפש יכולה להישאר פצועה. מצב של פוסט-טראומה הוא מצב בו גם לאחר חודש מאז הסתיים האירוע והסכנה חלפה, התגובות אינן דועכות והנפגע ממשיך להגיב בעוצמה רבה וחסרת פרופורציות.

​פוסט-טראומה יכולה להשפיע על מבוגרים וילדים בשלושה דרכים: חודרנות – מצב בו הנפגע מתעסק כל הזמן סביב הנושא הטראומטי ואינו מסוגל להשתחרר ממנו; הימנעות וחרדה – הוא לא מסוגל לשמוע על הנושא או לדבר עליו; עוררות יתר – הפרעות שינה, סף תסכול נמוך והתקפי זעם. במקרים קיצוניים הקושי יכול אף להשפיע על נסיגה בהתפתחות הרגשית או השפתית.

 

איך להגיב ומתי לפנות לעזרה מקצועית?

חשוב לדעת כי תגובות קשות לאחר אירוע טראומטי הינן לגיטימיות והן דווקא סימן טוב לתגובה נפשית בריאה, כל עוד הן מופיעות במהלך החודש הראשון לאירוע ולכן אין להיבהל ולהיכנס להיסטריה. יש להתאזר בסבלנות, להגיב באורך-רוח, להבין שזו תקופת התאוששות רגישה, להכיל, לקבל ולעביר מסרים של אמפטיה, תמיכה ורגישות. עם גישה נכונה ניתן להקל על הנפגע במהלך התקופה ולסייע לו להתאושש.

במידה והתגובות לא חלפו כעבור חודש, מומלץ מאד לפנות לעזרה מקצועית. מוקד 'השיבם' זמין לצורך כך, ניתן לפנות ולקבל ייעוץ ראשוני והפנייה להמשך טיפול. גם במהלך החודש ניתן להסתייע בעזרה מקצועית להפחתת הסבל. מוקד 'השיבם' מספק מענה גם בעניין הזה וניתן להתקשר כדי להתייעץ, לשוחח או לפרוק מטען רגשי.

מוקד 'השיבם' פועל מסביב לשעון בימים א-ו, באמצעות מענה טלפוני ומקוון עם ממשק נח המאויש על-ידי עשרות מוקדנים ומוקדניות. צוות המוקדנים כולל עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הטיפול, בהנהלתו המקצועית של פסיכיאטר בכיר. המוקד מלווה על ידי רבנים חשובים הנותנים מענה לצדדים ההלכתיים של הפניות.

הפנייה למוקד הינה אנונימית לחלוטין ונשמרת בדיסקרטיות מלאה. מספר הטלפון ליצירת קשר עם מוקד 'השיבם' 3251* או במייל: e@havinenu.com מוקד 'השיבם' מפעיל גם מוקד מקוון, הנותן מענה בצ'אט עם מוקדנים מנוסים ומקצועיים. המוקד המקוון פעיל, כמו המוקד הטלפוני, בימים א-ו, בכל שעות היממה.

לפניה למוקד המקוון