סקירה מקיפה על תרופות לטיפול בבעיית קשב וריכוז – ADHD התרופות הזמינות כיום בישראל והתרופות שיכנסו לסל בחודשי הקיץ
להורדת המאמר בפורמט העיתון לחצו כאן
חיים, ילד בן 11, התקשה מאוד בחיידר. אותיות קפצו לו מהדף, מילים התערבבו, והמספרים פשוט ברחו. הקשבה בשיעורים הפכה למסע מפרך, מבחנים גרמו לו להזיע בבהלה, והציונים? אל תשאלו. בכיתה, חיים לא מצא מנוח. קשה היה לו לשבת בשקט, דחף בלתי נשלט גרם לו לקום ולנוע, להפריע בשיעורים, ולצבור נזיפות מהמלמד. חברים? לא ממש. רוב הילדים העדיפו להתרחק מהילד "השובב" ו"המוזר". חיים עצמו, ילד רגיש וחכם, ראה את הקשיים מכל עבר. תחושת כישלון מילאה את ליבו, והביטחון העצמי שלו התפורר לרסיסים. 'למה אני לא כמו כולם?' חשב בלילות, דמעות חונקות את גרונו.
יום אחד, החליטו הוריו של חיים לנסות שוב. הם פנו לרופא מומחה, אצלו, לאחר אבחון מקיף, קיבלו את הבשורה: חיים סובל מהפרעת קשב וריכוז. הרופא הציע טיפול תרופתי, ותקווה חדשה נצצה בעיניו של חיים. תחילה, חשש מהלא נודע, מהשינוי. אך כבר לאחר ימים ספורים, קסם החל להתרחש. המילים על הדף נותרו במקומן, המספרים התייצבו בשורה, והאותיות הסכימו סוף סוף להסתדר למשפטים. חיים גילה פתאום את יכולת הריכוז שלו, והלימודים הפכו לקלים ומהנים יותר.
גם בכיתה, חיים חש שינוי. הוא הצליח לשבת בשקט, להקשיב למלמד, ואף להשתתף בשיעורים. ילדים אחרים, ששמו לב לשינוי המבורך, התחילו להתקרב אליו, וחברויות חדשות נרקמו. חיים, ילד שפעם ראה רק קשיים, פרח. הביטחון העצמי שלו צמח, חיוך רחב התנוסס על פניו, והצלחות רבות החלו להגיע.
סיפורו של חיים הוא סיפור של התגברות. ילד אמיץ שנלחם בקשיים, נתמך על ידי הוריו, וקיבל את העזרה שהיה זקוק לה. חיים הוא הוכחה לכך שגם עם הפרעת קשב וריכוז, אפשר לפרוח, להצליח, ולהתקדם לימודית בס"ד.
***
לפני חמש שנים פרסמנו בעיתון 'המודיע' כתבה מקיפה שסקרה את המצב בתחום התרופות להפרעת קשב וריכוז (ADHD) בישראל. כתבה זו כללה טבלה מיוחדת שנוצרה בעמל רב עבור קוראי 'המודיע'.
במהלך השנים האחרונות חלו חידושים ושינויים רבים בתחום התרופות להפרעת קשב וריכוז. בחודשים האחרונים אף נכנסו לתוקף מספר שינויים משמעותיים. כתוצאה מכך, מערכת 'המודיע' קיבלה פניות רבות מהורים ומחנכים שביקשו לקבל תמונת מצב מעודכנת.
כתבה זו, שנבנתה בעמל רב בשיתוף רופאים, חוקרים ומומחים בתחום הקשב וריכוז ופסיכופרמקולוגיה, נועדה לספק סקירה מקיפה ועדכנית של סוגי התרופות הקיימות כיום בישראל לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) משפיעה על ילדים במגוון דרכים, הן בתחום הלימודי והן בתחום ההתנהגותי.
***
השפעות בתחום הלימודי:
קשיים בקשב ובריכוז פוגעים משמעותית בתהליך הלמידה. ילדים עם ADHD מתקשים להתמקד, לשמור על קשב לאורך זמן ולזכור מידע. כתוצאה מכך, הם עלולים להיתקל בקשיים בלימודים ובהישגים נמוכים.
תרופות ADHD מסייעות לילדים לשפר את הקשב והריכוז. כתוצאה מכך, הם יכולים להתמקד טוב יותר בלמידה, לזכור מידע בצורה יעילה יותר ולהשיג ציונים גבוהים יותר.
השיפור בקשב וריכוז תורם גם ליעילות התפקודים הקוגניטיביים. ילדים עם ADHD נוטים יותר להתקשות בזיכרון לטווח קצר, בחשיבה ובהסקת מסקנות. נטילת תרופות יכולה לשפר תפקודים אלו, ובכך לתרום להצלחה בלימודים.
השפעות בתחום ההתנהגותי:
האונה הקדמית במוח אחראית על תפקודים כמו שליטה עצמית, תכנון ותיאום. ילדים עם ADHD מתקשים לעתים קרובות בתפקודים אלו, מה שעלול להוביל להתנהגויות כמו אימפולסיביות, רעשנות, אי-צייתנות, קשיים חברתיים ותנועתיות יתר.
תרופות ADHD משפיעות לטובה על האונה הקדמית ומסייעות לילדים לשפר את התנהגותם. כתוצאה מכך, הם יכולים לשלוט טוב יותר בעצמם, לתכנן את התנהגותם בצורה יעילה יותר ולשפר את יחסיהם עם הסביבה.
השיפור בהתנהגות תורם גם לתחושת המסוגלות של הילד. ילדים עם ADHD נוטים לחוות תסכולים רבים כתוצאה מקשיי התנהגות. נטילת תרופות יכולה לעזור להם להרגיש טוב יותר עם עצמם ולשפר את הדימוי העצמי שלהם.
חשוב לציין שנטילת תרופות אינה פתרון קסם. בהרבה מקרים היא צריכה להיות חלק מתוכנית טיפולית מקיפה, הכוללת גם הדרכת הורים והתאמות במסגרת החינוכית, תגבור לימודי וטיפול רגשי או אימון אישי. כמו כן, הטיפולים להפרעות קשב וריכוז מסייעים כמעטפת להקל על התסמינים, אם כי אינם מרפאים את הקושי אלא מטפלים בו. כמו כן לעתים נדרש זמן כדי להתאים את הטיפול התרופתי המועיל ביותר.
טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז
התרופות הניתנות כיום פועלות הן בשחרור מיידי והן בשחרור מושהה, והמינון נקבע באופן אישי על ידי הרופא המטפל, תוך התחשבות במגוון גורמים, כגון: גיל – ילדים קטנים זקוקים לרוב למינון נמוך יותר ממבוגרים; משקל – אנשים בעלי משקל גבוה יותר עשויים להזדקק למינון גבוה יותר; חומרת הסימפטומים – אנשים עם סימפטומים חמורים יותר עשויים להזדקק למינון גבוה יותר.
יש לעקוב אחר יעילות הטיפול ולבצע התאמות במינון או בסוג התרופה במידת הצורך. חשוב להגדיר מטרות ברורות לטיפול, כגון שיפור קשב וריכוז, ביצועים בלימודים או צמצום התנהגות אימפולסיבית.
כמו כן חשוב לעקוב אחר התפקוד, הן באופן עצמאי והן בשיתוף הצוות החינוכי וההורים. דיווחים מהמטופל, מההורים ומהמורים משמשים כאמצעי הערכה חשובים. בהתאם ליעילות הטיפול, הרופא המטפל יבצע התאמות במינון התרופה עד להשגת התוצאה הרצויה. תהליך מציאת המינון האופטימלי עשוי לקחת זמן ודורש שיתוף פעולה בין המטופל, הצוות הרפואי וההורים.
תופעות הלוואי הנפוצות של תרופות ממריצות הן: הפרעות בשינה, ירידה בתאבון, סגירות יתר ומופנמות, כאבי בטן וכאבי ראש. תופעות אלו הן בדרך כלל קלות וניתן לצמצם אותן על ידי התאמת המינון או זמן הנטילה. במקרה של תופעות לוואי חמורות או החמרה בתופעות לוואי קיימות, יש לפנות לרופא המטפל למציאת פתרון או החלפת התרופה.
משפחות עיקריות:
ניתן לחלק את התרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז לשלוש משפחות עיקריות:
מתילפנידאט:
קבוצת תרופות זו כוללת את החומר הפעיל מתילפנידאט, הנמצא בתרופות כמו ריטלין, קונצרטה, פנידין ועוד. הן הנפוצות ביותר הן בילדים והן במבוגרים. חומר זה מעכב את הספיגה החוזרת של דופמין ונוראפינפרין בסינפסות. כתוצאה מכך, יש יותר מוליכים עצביים זמינים במוח, מה שמשפר את הקשב, הריכוז, היכולת ללמוד ולהתמקד, וכן מפחית אימפולסיביות והיפראקטיביות.
אמפטמינים:
קבוצה זו כוללת תרופות המכילות נגזרות של אמפטמין, כמו אדראל, ויואנס, אטנט ועוד. הן פועלות באופן דומה לתרופות המכילות מתילפנידאט, אך בשונה מהמתילפנידאט הן גם גורמות לשחרור של דופמין ונוראפינפרין מהטרמינלים של הנוירונים. כתוצאה מכך, יש יותר מוליכים עצביים זמינים במוח, מה שמשפר את הקשב, הריכוז, היכולת ללמוד ולהתמקד, וכן מפחית אימפולסיביות והיפראקטיביות. עקב המחיר הגבוה יותר והנגישות הנמוכה יותר, הן משמשות בדרך כלל במקרים בהם טיפול במתילפנידאט לא היה יעיל או במקרים בהם קיימות תופעות לוואי בתרופות האחרות.
תרופות לא ממריצות:
קבוצה זו כוללת תרופות שאינם ממריצים. דוגמאות הן סטרטרה וגואנפצין. הן פחות יעילות מאשר תרופות ממריצות, אך הן גורמות פחות תופעות לוואי. כתוצאה מכך, הן משמשות בדרך כלל במקרים בהם קיימות תופעות לוואי או התוויות נגד לשימוש בתרופות ממריצות, או במקרים בהם טיפול בממריצות לא היה יעיל.
סקירת התרופות הנפוצים בישראל:
מקובל לחשב את מינון כל התרופות מול ריטלין רגיל (10 מ"ג) – כמה חומר פעיל יש בכל רגע נתון בתרופה. זה לא תמיד תואם את המינון שרשום על הכדור, כי רוב התרופות מכילות חומרים נוספים וחומרים הגורמים לשחרור איטי. לכן, מקובל להעריך את הכדור לפי החומר הפעיל שבו מול ריטלין רגיל: כמה חומר פעיל משתחרר בכל רגע נתון בגוף, ואת זה משווים מול ריטלין.
עם זאת, לא מדובר בחוק מוחלט. חלק מהתרופות מכילות חומרים שונים, כמו למשל ריטלין ואטנט. כתוצאה מכך, קשה מאוד להשוות ביניהן, כיון שמדובר בחומרים שונים מעט שעושים פעולות קצת שונות במוח. אנשים נוטים להשוות בין התרופות ולקבל אינדיקציה, ועל כך בטבלה המצורפת לכתבה.
בעולם המחקר ישנם חילוקי דעות לגבי צורת החישוב המדויקת. הטבלה המצורפת לכתבה נבנתה לפי הגישה הרווחה העדכנית בעולם המחקר, אך יש לזכור שכל אדם הוא שונה וזה לא ממש מחשבון שניתן לבדוק לפיו כשעוברים מתרופה לתרופה. תמיד ניתן לנסות גם מינון נמוך יותר בתרופה החדשה. לדוגמה, אדם שעובר מאטנט 15 לויאנס 30, יש סיכוי שזה יספיק לו למרות שלפי החישוב של החומר הפעיל הוא ירד קצת במינון.
ריטלין IR, ריפנדאט. ריטלין רגיל בשחרור מיידי, משפיע למשך כ-4 שעות בממוצע. צורת מתן התרופה: טבליות, מינון 10 מ"ג, ניתן לרסק ולשים בכפית עם מעדן. שווק לראשונה בארצות הברית בשנת 1956 ונמכר עדיין עד היום, למרות שרוב המטופלים מעדיפים תרופות בשחרור ממושך או תרופות חדישות יותר. התרופה מתחילה להשפיע תוך כ-20 דקות מעת שלוקחים אותה ומשפיעה לטווח של 3-4 שעות בערך, בריטלין IR מינון יעיל לרוב הוא 0.3 עד 1 מ"ג לקילוגרם (מ"ג/ק"ג), אך זה מאוד שונה מאדם לאדם ולכן חשוב המעקב הרפואי.
ריטלין SR רוביפן SR. תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז המכילות מתילפנידאט בשחרור מושהה. הן משפיעות לאורך 6-8 שעות. צורת מתן התרופה: טבליות, מינון 20 מ"ג. תרופה זו בשונה מכל שאר התרופות להפרעת קשב, צריכים לקחת ביחד עם האוכל ואחרי סיום הארוחה. בשאר התרופות זוהי רק המלצה על מנת למנוע בעיות של חוסר תיאבון, אך ריטלין SR הינה התרופה היחידה שאכן צריכים לקחת אותה עם האוכל. תרופה זו היתה נפוצה בעבר, אך כיום פחות זמינה בישראל. רוב המטופלים משתמשים בתרופות משודרגות יותר ותרופות עם השפעת שחרור ארוכה יותר.
ריטליןLA , ריאבניר LA, ריפנדאט LA. משך השפעה: כ-8 שעות. צורת מתן התרופה: קפסולות. מינונים: 10/20/30/40 מ"ג. ריטלין LA משתחרר בהדרגתיות ומשפיע למשך רוב שעות היום, וכן הוא עדין יותר מריטלין רגיל. כמו כן מדובר במחיר סביר. לאלו המתקשים בבליעת הכדור, ניתן לפתוח את הקפסולה ולפזר את התכולה – מעין כדוריות קטנות – לתוך מעדן, יוגורט, או אפילו שתיה קרה. מדובר בתרופה פופולרית מאד ונפוצה מאד בישראל! היתרון הוא שמדובר בתכשיר לא יקר ושווה לכל נפש. התרופה כלולה בסל הבריאות, אך מחייבת השתתפות עצמית של 50%. עם כניסתן של חברות גנריות לשוק, צפוי מחירה לרדת עוד יותר. התרופה מתאימה להרבה ילדים הזקוקים למענה לשמונה שעות. בשנה האחרונה התרופה משווקת גם בגרסה גנרית בשם ריאבניר LA וריפנדאט LA.
קונצרטה, פנידין. משך השפעה: כ- 12 שעות. צורת מתן התרופה: כדורים. מינונים: 18/27/36/54 מ"ג. הכדור מהווה פתרון לבחורים או לאלו שזקוקים למענה למשך יום שלם, שכן ההשפעה היא בשחרור איטי. התורה מהווה פתרון פופולרי ונפוץ לבחורים ולמבוגרים, כמו כן מדובר במחיר סביר. ניתן לשלב שני מינונים יחד, כך לדוגמה מבוגרים רבים לוקחים 72 מ"ג על ידי חיבור של 54 מ"ג פלוס 18 מ"ג. אסור לגעת או לשבור את הכדור, מה שיהווה בעיה לאנשים שמתקשים לבלוע. בשנה האחרונה התרופה נרשמה בכמה שמות גנריים: פנידין, סנדוז, תרופן, מתילפנידאט טבע. המנגנון של השחרור האיטי בתרופה הגנרית פנידין עובד בצורה שונה מהמנגנון בקונצרטה ולכן בפנדין ניתן לחצות את התרופה לשניהם אך לא לרסק אותם, למעט במינון 18 מ"ג שלא ניתן לחצות. התרופה כלולה בסל הבריאות, אך מחייבת השתתפות עצמית של 25%. עם כניסתן של חברות גנריות לשוק, צפוי מחירה לרדת.
פוקליןXR . משך השפעה: כ- 8-9 שעות. צורת מתן התרופה: קפסולות. מינונים: 10/15/20/30 מ"ג. החומרים הפעילים (דקסמתילפנידאט) בפוקלין הם מרוכזים יותר, ולכן ניתן לקחת מינונים נמוכים יותר. לאלו המתקשים לבלוע יכולים לפתוח את הקפסולה ולפזר את התכולה שהיא ככדוריות קטנות לתוך מעדן, יוגורט, או אפילו שתיה קרה. פוקלין הנו עדין יותר מהתרופות הקודמות ולכן מתאים לאנשים שהתרופות הקודמות גרמו להם לתופעות לוואי, אך מחירו יקר יותר כיון שהתרופה נמצאת בשירותי בריאות נוספים – שב"ן של הקופות חולים ולא בסל התרופות. בשנה האחרונה התרופה נרשמה בכמה שמות גנריים: מטדקס ומיקודין, דקסמתילפנידאט.
אטנט. משך השפעה: כ-5-6 שעות. צורת מתן התרופה: טבליות. מינונים: 10/20/30, מ"ג. בארצות הברית אטנט נמצאת בשימוש לטיפול להפרעת קשב כבר עשרות שנים, והיא נקראת שם אדרל. התרופה מורכבת מארבעה סוגי מלחי אמפטמין, ולעתים יש לשילוב זה השפעה ייחודית יותר משילובים אחרים, והוא מאפשר להפחית את המינון של כל אחד מהחומרים בנפרד, מה שמצמצם בהרבה מקרים את תופעות הלוואי או משפיע על אנשים שהריטלין לא מספיק עזר להם. ניתן לחלק או לשבור את הטבליות ואף לרסק במקרה הצורך. התרופה נמצאת בסל התרופות לילדים. ילדים גדולים יותר צריכים לקחת שתי מנות ביום על מנת לכסות את כל שעות הלמידה. התכשיר אטנט, לצד טיפול בהפרעת קשב וריכוז, משמש גם כטיפול במחלת הנרקולפסיה, שהיא הפרעה נוירולוגית נדירה הכוללת התקפות של הירדמות בלתי נשלטת במשך היום. אטנט כלולה בסל כקו טיפול מתקדם להפרעות קשב בילדים, לאחר מיצוי הטיפול בקו ראשון, ולמבוגרים יש את התרופה בשב"ן.
חשוב לציין שהאטנט היא התרופה היחידה שרשומה בישראל לטיפול החל מגיל 3, באם המצב מצריך טיפול בגיל כה צעיר ורופא ממליץ על תרופה לקשב, בשונה מכל שאר התרופות שמאושרות החל מגיל 6, כך שבטיפול בשאר התרופות מתחת לגיל 6 צריך בעיקרון טופס אישור ייחודי.
אטנטXR . משך השפעה: כ-12 שעות. צורת מתן התרופה: קפסולות. מינונים 10/20/30 מ"ג. התרופה הינה אטנט בשחרור מושהה, והיא מהווה פתרון לבחורים או לאלו שזקוקים למענה למשך יום שלם רציף. התאמת המינון מול אטנט רגיל הינה כפולה, כלומר 10 אטנט XR שווים כמו 5 אטנט בשחרור רגיל, וכן הלאה. בחלק מהקופות התרופה נקראת אמפטמין מיקס.
ויואנס. משך השפעה: כ-12-13 שעות. צורת מתן התרופה: קפסולות. מינונים: 30/50/70 מ"ג. אחרי דיונים במשך השנים בוועדת סל התרופות, התרופה התקבלה השנה ותיכלל בסל הבריאות למבוגרים בגילאי 18-28 כקו ראשון, ולילדים כקו שני אחרי ניסיון במתידלפידנט. התרופה תהיה זמינה במסגרת סל התרופות החל מהתאריך 1.7.2024 ולא רק בביטוחים המשלימים כפי שהיה עד עכשיו, מה שיוזיל את העלויות בצורה משמעותית.
הכנסת ויואנס לסל הבריאות היא בשורה משמעותית עבור רבים בישראל המתמודדים עם הפרעות קשב. ויואנס הוא הפרו-דראג הראשון והיחיד לטיפול בהפרעת קשב. משמעות הדבר היא, שהחומרים בתרופה אינם פעילים עד שהם עוברים פירוק בגוף, ולכן ויואנס היא גם התרופה היחידה בשחרור איטי שניתן להמיס במים.
למנגנון זה מספר יתרונות – מניעת תופעות לוואי: מבנה התרופה מקל על תופעות לוואי אצל רבים. השפעה ארוכת טווח: לפי מחקרים מסוימים שנעשו בעולם, ההשפעה נמשכת עד 13 שעות בילדים ו-14 שעות במבוגרים, ארוך יותר מכל תרופה אחרת בשחרור מושהה. מניעת שימוש לרעה: מנגנון הפירוק מקשה על שימוש לרעה בתרופה.
בתקופה זו פג תוקף הבלעדיות של פטנט תרופת הויואנס, ואכן חברות רבות בעולם התחילו לייצר את התרופה בגרסה גנרית, וכן בישראל חברת 'טבע' רשמה תרופה גנרית לויואנס בשם ליסדקס. כמו כן חברת 'אס. קיי. פארמה' רשמה גם תרופה גנרית בשם ליסדקסא-אס.קיי. תרופות אלו יוזילו משמעותית את מחיר התרופה, וכמו כן מעתה התרופה תהיה זמינה במינונים רבים –30/40/50/60/70 מ"ג – מה שיקל להתאים מינון יותר מדיוק למטופלים בתרופה זו.
סטרטרה, אטומיק. אטומיק הינה תרופה שלא שייכת למשפחת הממריצים, וכן ההשפעה שלה מתחילה בצורה הדרגתית, והיא מתחילה להשפיע רק לאחר כמה שבועות. כמו כן יש אנשים שלא מרגישים את ההשפעה באותה רמה כמו בתרופות הממריצות. יחד עם זאת, היתרון של התרופה הוא העדינות שלה, ולכן במקרים שיש תופעות לוואי קשות אצל כל התרופות הקודמות, הרופא ימליץ לנסות אטומיק. כמו כן, במקרה שיש ברקע קשיים רגשיים כגון חרדה, אובססיביות, מצב רוח ירוד או טיקים, לעתים אטומיק יוצע כקו ראשון עקב החשש לתופעות לוואי של ממריצים שיכולים להחמיר קשיים אלו באם הם קיימים ברקע.
המינונים: 18, 25, 40, 60, 80, 100 מ"ג. התחלת נטילת התרופה הינה בחצי מינון למשך שבוע. את התרופה ניתן לקנות בטבליות וגם בסירופ. התרופה משפיעה למשך 24 שעות, וכן ניתן לקחת אותה לפני השינה. יש חשיבות ללקיחה רצופה של התרופה בשונה מתרופות ממריצות. לאחרונה יש גם רופאים וחוקרים שממליצים לשלב את האטומיק עם מינון נמוך של תרופה ממריצה. אטומיק וסטרטרה כלולות בסל הבריאות כקו טיפול מתקדם להפרעות קשב וריכוז בילדים, לאחר מיצוי קו הראשון. מבוגרים יכולים לרכוש אותן דרך השב"ן.
בהמלצות רופאים, עקב הזמן שלוקח עד שהתרופה מתחילה להשפיע בעת מעבר מתרופה ממריצה לסטרטרה, מומלץ להמשיך ליטול את התרופה הממריצה במקביל לתרופת הסטרטה במשך מספר שבועות (אלא אם הטיפול הוחלף על רקע תופעות לוואי לתרופה הממריצה), עד לקבלת אפקט מלא של הסטרטרה.
גונפצין (אינטוניב). תרופה ממשפחת 'אגוניסטים לקולטן אלפא 2' הפועלת על מערכת העצבים המרכזית ומשפיעה על ויסות הפרשת ההורמון נוראדרנלין, ותורמת לשיפור תפקודי הקשב וריכוז. התרופה הוכחה כיעילה לטיפול בהפרעות ויסות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ושיפור תפקודי הקשב והריכוז, טיקים, וכן מתאימה כשיש קשיים נוספים לצד הקשב כגון חרדות. ניתן ליטול גונפצין כטיפול יחיד או בשילוב עם תרופה ממריצה. התרופה משווקת במינון של 1 ו-2 מ"ג בשחרור רגיל ובמינון של 1 עד 4 מ"ג בשחרור מושהה ER ואצל מבוגרים עד 7 מ"ג, וניתן לקחת אותה לפני השינה. יתרונות גונפצין: לוקח זמן עד שהתרופה מתחילה להשפיע, השפעתה היא לאורך 24 שעות, והיא יעילה גם במקרים של קשיים נלווים להפרעת קשב. התרופה עדיין אינה רשומה בישראל וניתן לרכוש את התרופה בבית מרקחת פרטי שנקרא שור-טבצניק באמצעות טופס 29. או בקופת חולים מאוחדת במינון 2 מ"ג.
תרופות נוספות פחות נפוצות:
קלונידין – תרופה ליתר לחץ דם, עוזרת לטיקים והורדת אימפולסיביות והיפראקטיביות.
התרופות אדרונקס וולבטרין הן נוגדות דיכאון שיתכן וגם עוזרות בטיפול בהפרעות קשב וריכוז.
תרופות שלא רשומות בישראל:
ויואנס ללעיסה (שהיה זמין בישראל למשך תקופה). פוקלין בשחרור מיידי.
קוליבנט הוא סירופ נוזלי, המשחרר באופן ממושך את החומר הפעיל למשך 12 שעות.
דיטרנה היא מדבקה הספוגה במתילפנידט. החומר נספג דרך העור למערכת הדם ופועל את פעולתו. בנוסף למחירה היקר מאוד של התרופה, חסרונה של המדבקה הוא בסיכון להתפתחות גירוי בעור. חיסרון נוסף הוא שפעילותה של המדבקה מתחילה לרוב להשפיע רק בחלוף שעתיים, ומשפיעה למשך 12 שעות. לעתים יש צורך להעיר את הילד מוקדם בבוקר כדי להדביק לו את המדבקה ולאפשר ריכוז בשעות הבוקר. הסרת המדבקה תוביל להפסקת השפעתה כעבור שעה עד שעתיים.
מידייס – תרופת אמפתמין חדשה ומעניינת. טווח השפעה ל-16 שעות. משפרת תפקוד במקרים של ADHD וגם עוזרת להפרעות שינה, בשונה מתרופות קלאסיות.
מעניין לציין שלאחרונה אושרה בארה"ב תרופה בשם Jornay PM והיא נמכרת כבר בארה"ב. החידוש של התרופה הוא מנגנון מיוחד לשחרור איטי. את התרופה לוקחים בלילה לפני השינה(!) והיא מתחילה להתפרק (במעי הגס) ולהשפיע רק בשעות הבוקר, השפעה שנמשכת כל שעות היום. כנראה שעם אישורה של תרופה זו יגמרו המריבות בנוגע ללקיחת הכדור לפני היציאה ללימודים, וכך התארגנות הבוקר תהיה קלה יותר. נקווה שתרופה זו תגיע בקרוב לישראל, אם כי קשה להאמין.
כמו כן יש בארה"ב תרופות חדשות ממשפחת האמפתמין: דיניבל, אייביו, אדזינס, דקסרין.
התרופות הללו אינן זמינות בישראל באופן רשמי, אך ניתן לרכוש אותן דרך טופס 29 ג'. תהליך זה כרוך בהגשת טופס לבית מרקחת פרטי המתמחה ביבוא אישי, קבלת אישור ממשרד הבריאות ויבוא התרופה באופן אישי. תהליך זה מייקר משמעותית את רכישת התרופה, הן בשל עלות התרופה עצמה והן בשל עמלות בית המרקחת ועלויות משלוח.
עם זאת, חשוב לציין שרוב האנשים מצליחים למצוא פתרון הולם מבין התרופות הזמינות בישראל. במקרים נדירים בלבד נדרש יבוא אישי של תרופות שאינן זמינות בארץ, כמו תרופות הנמכרות בארה"ב.
הסקירה הנוכחית מבוססת על מחקרים רבים ובדיקות שטח שנערכו על ידי רופאים, חוקרים ורוקחים. עם זאת, חשוב לציין כי תגובת כל אדם לתרופות היא אישית ומגוונת. בחלק מהתרופות קיימים מחקרים המציגים טווחי השפעה שונים, חשוב לזכור כי קצב פירוק התרופה בגוף משתנה בין אדם לאדם, ועל כן השפעתה עשויה להימשך זמן רב יותר או פחות אצל כל אחד. כל אדם הוא שונה ותגובתו לתרופה מושפעת מגורמים גופניים רבים.
ולסיום סקירת רשימת התרופות חשוב לזכור כי אמנם כולנו רוצים את התרופה הכי חדשה, הכי יקרה, הכי מתקדמת, אבל האם היא באמת הכי טובה? ממש כמו באוכל, לכל אחד יש את הטעם שלו, ומה שטעים לאחד לא בהכרח יהיה טעים לאחר. התאמת תרופה להפרעת קשב וריכוז היא כמו מציאת זוג נעליים מושלם: צריך למדוד, להתנסות, ולפעמים אפילו להחליף כמה זוגות עד שמוצאים את הזוג המושלם. אם היתה תרופה אחד שהיתה הכי מוצלחת, כל שאר החברות היו פושטות רגל… כי בתחום הזה אין מושג כזה תרופה הכי טובה, משום שלכל אחד מתאים משהו אחר. עולם התרופות להפרעות קשב וריכוז הוא כמו ג'ונגל: יש בו המון אפשרויות, אבל צריך לדעת איך לנווט בו כדי למצוא את הדרך הנכונה. אז אל תרוצו אחרי הטרנדים, ותתייעצו עם הרופא המטפל כדי למצוא את התרופה שמתאימה לכם כמו כפפה ליד. כשם שפרצופיהם אינם שווים, כך תרופותיהם אינן שוות…
מהם תרופות גנריות:
בשנים האחרונות נכנסו לשוק התרופות להפרעת קשב תרופות גנריות רבות, ואנשים רוצים לדעת מה המשמעות של תרופה גנרית ולמה עושים זאת, ולכן נקדיש לכך כמה מילים כדי להבין את המושג של תרופות גנריות וההשלכות שלהן.
מובן לכל שפיתוח תרופה חדשה הוא תהליך מורכב וארוך, הדורש השקעה עצומה של זמן, מאמץ וכסף. חברות תרופות משקיעות שנים רבות במחקר ופיתוח, בבדיקות קליניות ובהליכי אישור, עד שתרופה חדשה מגיעה לשוק. כדי לאפשר לחברות תרופות להחזיר את ההשקעה העצומה ולעודד פיתוח תרופות חדשות, מוגנות תרופות חדשות בפטנט לתקופה של מספר שנים. אך עם פקיעת הפטנט, חברות תרופות אחרות רשאיות לייצר ולשווק תרופות המכילות את אותו החומר הפעיל כמו תרופת המקור. תרופות אלו נקראות 'תרופות גנריות'.
חשוב לדעת שתרופות המקור ותרופות גנריות מכילות אותו חומר פעיל ובאותו הריכוז. רשויות רגולטוריות כמו משרד הבריאות, ה־FDA האמריקאי, ומשרד הבריאות בישראל מאשרים תרופה גנרית לשיווק בתנאי שמדובר באותו החומר הפעיל, באותו החוזק ובקצב ספיגה דומה לזה של תרופת המקור. לכן תרופה גנרית נחשבת לטובה וליעילה בדיוק כמו תרופת המקור.
עם זאת, ייתכנו הבדלים בין תרופות גנריות שונות ותרופת המקור. ההבדלים יכולים להיות ברשימת החומרים הלא פעילים (כלומר בחומר הכימי שמחזיק ומדביק את הכדור, למשל במקום חומרים של קמח חיטה יכול להיות מומרים לקמח תירס וכדומה) או בצורת התרופה (למשל, כמוסה במקום טבליה, או הבדלים שונים בין טבליות – בגודל, בצבע ובצורה). כמו כן יתכן שוני בציפוי של הטבליות או בטעם שלהן. הבדלים יכולים להיות גם בין האריזה של תרופת המקור לאריזות של התרופות הגנריות השונות, בגודל, בצבע וכדומה.
מבחינת רוב המטופלים תרופה גנרית פועלת בדיוק כמו תרופת המקור. למשל, תרופות גנריות להפחתת כולסטרול מפחיתות אותו באותה המידה כמו תרופת המקור, ולא רואים הבדלים (בבדיקות דם) בין תרופת מקור לתרופה גנרית בנוגע לאיזון הכולסטרול.
עם זאת, לעיתים קורה שמטופלים מעטים מדווחים על הבדלים בין תרופה גנרית לתרופת המקור. יתכן שיש לכך סיבה פסיכולוגית (למשל, קושי להסתגל לשינוי מהמוכר והידוע), ויתכן שאכן יש לזה סיבות אובייקטיביות (למשל, הבדלים בחומרים הלא פעילים שבתרופות השונות) אך זה פחות נפוץ.
בכל מקרה, העובדה היא שישנם מטופלים שאינם יכולים להתרגל לתרופות גנריות לאחר שהיו מטופלים בתרופת מקור, אך ישנם גם מקרים הפוכים שבהם המטופלים דווקא מסתדרים טוב יותר עם התרופות הגנריות בהשוואה לתרופת המקור.
תרופות חדשות שיוצאות לשוק (תרופות מקור) הן לרוב יקרות מאוד. הסיבות לכך ברורות: עלות הפיתוח שלהן גבוהה מאוד, ומשך הבלעדיות של היצרניות מוגבל למדי: לרוב בין 7 ל־12 שנים (תוקף הפטנט הוא לרוב 20 שנים, אבל השעון מתחיל לתקתק עם רישום התרופה, וזה קורה עוד לפני שמתחילים הניסויים הקליניים. המשמעות: חולפות כמה שנים בין רישום התרופה ליציאתה לשוק).
ברגע שפג תוקף הפטנט ומתחיל שיווקן של התרופות הגנריות, גורמת התחרות בין חברות התרופות לירידה במחירים הן של התרופות הגנריות והן של תרופת המקור.
החברה הישראלית 'טבע תעשיות פרמצבטיות' נחשבת ליצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם, וכן הם כרגע אלו שגם יצרו תרופת הליסדקס שהוא גנרי לתכשיר המוכר ויואנס שתיכנס לסל בתאריך 01.07.2024.
לאור העובדה שמערכות בריאות בכל העולם מתמודדות עם הוצאות כבירות, הרי שיווּקן של תרופות גנריות מסייע להן להפחית הוצאות בלי להתפשר על איכות הטיפול.
אבחון הפרעת קשב:
אבחון הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים מחייב בדיקה על ידי איש מקצוע רפואי מומחה בתחום. בין הגורמים המוסמכים לאבחן נמצאים: מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, פסיכיאטר ילדים ונוער, נוירולוג או פסיכיאטר של מבוגרים, ורופא התפתחותי.
לאור הביקוש הגבוה והקושי בזמינות תורים בקופות החולים, משרד הבריאות מכשיר בשנים האחרונות רופאי ילדים בקורס ייחודי המאפשר להם לאבחן ולטפל בהפרעת קשב. פתרון זה מפחית את העומס ומאפשר קבלת תורים מהירים יותר.
במקרים קלאסיים, כאשר ההורים מבחינים בילד חולמני ומוסח, וצוות החינוך גם מדווח על התנהגות דומה, ניתן לפנות לרופאי ילדים אלו. במקרים אלו, ניתן לחסוך את הצורך באבחון פרטי ויקר. לעיתים, רופאי ילדים ימליצו על ביצוע מבחן ממוחשב בשם 'מוקסו' המסייע באבחון הפרעת קשב.
רבים תוהים האם מבחן ממוחשב כמו מוקסו יכול לזהות ולסייע באבחון הפרעת קשב וריכוז. חשוב להדגיש כי מחקרים רבים שנערכו אודות המבחן הראו תוצאות מרשימות, אך עדיין ההמלצה המקצועית של משרד הבריאות היא להשתמש בו ככלי עזר לאבחון מקצועי על ידי איש מקצוע, ולא להסתמך עליו באופן בלעדי.
לכן, שילוב של בדיקת רופא מומחה בקשב בשילוב עם מבחן מוקסו יכול להוות צעד נבון. במחקרים רבים, נמצא שמבחן מוקסו הציג 90% רגישות ו-86% סגוליות. רגישות:100% רגישות פירושה שכל האנשים החולים במחלה יאובחנו באמצעות הבדיקה. במבחן מוקסו, עם 90% רגישות, 90% מהאנשים הסובלים מהפרעת קשב יזוהו על ידי המבחן ויאובחנו, בעוד 10% לא יזוהו והמבחן עלול לפספס אותם. סגוליות:100% סגוליות פירושה שאף אדם בריא לא יאובחן בטעות כחולה. במבחן מוקסו, עם 86% סגוליות, 14 מתוך 100 אנשים שלא סובלים מהפרעת קשב יאובחנו בטעות כסובלים מההפרעה.
חשוב לציין שרמת הדיוק של מבדק המוקסו גבוהה במיוחד בכל הנוגע לאבחנה בין קשב תקין לקשב לקוי. עם זאת, רמת הדיוק באבחנה בין תת-הקטגוריות של הפרעות קשב (קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות ותזמון) פחותה יחסית. לכן, גם אם נמצאה חריגה באחד המדדים, גם אם מדובר במדד התזמון, זה כבר מהווה לפי המבדק אינדיקציה להפרעת קשב!
יתרון נוסף של מבחן מוקסו הוא שניתן לבצע אותו מכל מחשב, ללא צורך להמתין לתורים. עם זאת, חשוב להתייעץ עם הרופא והמאבחן לאחר ביצוע המבחן כדי לוודא שהתוצאות אכן משקפות את התפקוד של הילד.
במקרים מורכבים יותר בהם קיימת אי בהירות לגבי גורמי הקושי של ילד, ויש חשש שגורמים רגשיים, לימודיים או אחרים משפיעים על תפקודו, ניתן לפנות לאבחון מעמיק יותר ואז ניתן לפנות גם למכונים פרטיים, כגון למאבחנים דידקטיים שמתמקדים בהערכת קשיי למידה ולקויות למידה, או לפסיכולוגיים, עו"סים או פסיכיאטרים שבודקים היבטים רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים.
אבחון מקיף יאפשר זיהוי מדויק של הגורמים לקשיי הילד, בניית תוכנית טיפול מותאמת אישית, ומתן תמיכה וטיפול להורים ולצוות החינוכי.
בחירת מסלול האבחון תלויה במורכבות המקרה ובצרכים של הילד והמשפחה. במקרים פשוטים וקלאסיים כגון במקרים בהם קיימת תמונה קלינית ברורה של הפרעות קשב וריכוז, ניתן לקבל מענה בקופות החולים וחבל לבזבז כספים לחינם ולחכות זמן רב לתורים.
לסיום נחדד שוב ונאמר: תרופות ניתנות אך ורק בידי רופאים המוסמכים לכך. המידע המוצג בכתבה זו נועד להרחבת הידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. התאמת סוג התרופה היא תהליך אישי, וכל אדם מגיב אחרת לתרופות. לכן יש צורך במיומנות וסבלנות כדי למצוא את התרופה המתאימה והמינון הנכון. התהליך עשוי לקחת זמן, ויתכן שתצטרכו לנסות מספר תרופות עד שתמצאו את התרופה שעובדת עבורכם. חשוב להיות סבלניים ולשתף פעולה עם הרופא לאורך כל התהליך, ועם התמדה ועקביות תגיעו לפתרון מותאם בס"ד.
טבלת התרופות להפרעת קשב
לתשומת ליבכם: המידע כאן מובא לצרכי ידע כללי בלבד. כל אחת מהתרופות הנ"ל מחייבת מרשם וקביעת סינון מים לכך על פי החוק בישראל, ורק לאחר ביצוע אבחון לזיהוי הפרעת קשב וריכוז. הטבלה מוגשת ע"י עמותת הביננו ובשיתוף חוקרים, רופאים, ורוקחים אשר לקחו חלק בהכנת הטבלה.
