מהו מודל מעש"ה

למאמר מודל מעש"ה לילדים בעקבות מבצע חרבות ברזל
למרכז סיוע ומידע לתמיכה נפשית בעקבת מבצע חרבות ברזל

 

מודל מעש"ה – עזרה ראשונה נפשית במצבי דחק וחירום

המודל שאנו משתמשים בעמותת הביננו מתבסס בין היתר על מודל מעש"ה שמושתת על 4 עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום שהתגבש בשם מודל מעש"ה על ידי ד"ר משה פרחי ואומצה על ידי משרד הבריאות כמודל פועלה אפקטיבית לשימוש במצבי חירום.

ד”ר פרחי מפתח המודל מעש"ה מדגיש; “ייחודיות של המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור, מחד ומאידך, במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם, ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב של תפקוד יעיל, הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעתים, הרבה פחות מכך. כמו כן, כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע נפשי ראשוני לנפגעי חרדה, כבר בשטח ולצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר, לסייע לאותם נפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל”.

מ – מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגע החרדה, מחויבות המעניקה תחושת ביטחון. לדוגמה, ניתן לומר לנפגע: “אני אתך ולא הולך לשום מקום”.

 

ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה, יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, על ידי הוראות פשוטות, שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע. לדוגמה: במצב של אירוע דקירה, ניתן לומר לאדם הנפגע: “תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר”.

 

ש – שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי. לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע: “זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה”. כן אפשר לומר: “תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו?”, או “כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך?”. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת הרגש.

 

ה – הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים. באירוע חירום לדוגמה, מומלץ לומר לנפגע: “לפני שתי דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכול כבר מאחורינו”.

רקע ותאוריות של מודל מעש"ה.

המציאות היום יומית חושפת את כלל האוכלוסייה למצבי דחק השונים באיפונם ועוצמתם. עקב כך אנו עלולים לפתח תגובות חרדה שונות המקשות על יצירת תפקוד יעיל ומועיל ואינן מאפשרות חזרה לשגרה אפקטיבית.

לעיתים תגובות חרדה אלו עלולות להמשך ולגרום להמשך קשיים תפקודיים גם שנים לאחר החשיפה לאירוע הדחק.

ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב מתפקד ויעיל הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל – ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע ראשוני נפגעי חרדה כבר בשטח ודרך כך לצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר לסייע לאותם לנפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל.

הרציונל :

הדרך שהייתה מקובלת עד כה לסיוע לאלה המגיבים בתגובות חרדה מהמקום ועידוד למנוחה לצורך איסוף כוחות והתאוששות. יחד עם זאת בשנים האחרונות הסתבר שפעולות אלה עלולות רק להחמיר את המצב והאדם יתקשה לחזור לתפקודו הנורמטיבי.

משום שבשטח האירוע לא נמצאים אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש פותח מודל מעש"ה לשימוש כלל האוכלוסייה (כלומר ללא מקצועיים). הרעיון הוא כי כל אדם באשר הוא יידע ויוכל לסייע לחברו הנמצא במצוקה ויוכל דרך פעולות פשוטות מאוד הנמשכות לא יותר מדקה להחזיר את הנפגע לתפקוד יעיל המותאם

מודל מעש"ה – עזרה ראשונה נפשית : תיאוריה ופרקטיקה:

שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני :

  1.  הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום:

הסבר: הגדרות מצב טראומטי  = מצב בו מתרחשים בו זמנית איום קיצוני ותחושת חוסר אונים המלווה בפחד. משום שאת האיום לא ניתן לעצור – יש לצמצם מיידית את תחושת חוסר האונים. היפוך של חוסר אונים הוא פעילות יעילה אל מול האיום.

  1. עשיית שימוש בסגנון תקשורת שכלי והימנעות ככל האפשר מדיבור רגשי.

הסבר: מחקרים מצביעים על מערכת של איזונים בין פעילות מרכז הרגש (אמיגדלה) ומרכז הלוגיקה הנמצאת באונה הקדמית ( cortex Frontal Pre – PFC .) ככל שהאמיגדלה פעילה יותר ה-PFC יהיה פעיל פחות. משום שפעילות ה PFC היא זו המאפשרת תפקוד, קבלת החלטות, תיעדוף משימות ועוד, נשאף להגביר את פעולתו דרך דיבור המחייב את האדם לחשוב ונמעיט ככל האפשר בדיבור שיגביר את הרגש (פעילות האמיגדלה).

  1. צימצום בילבול האדם דרך הסבר פשוט של האירועים:

מה התרחש לפני מספר דקות, מה מתרחש בשלב הנוכחי, מה צפוי להתרחש בדקות הקרובות. נדגיש כי האיום הקונקרטי הסתיים.

הסבר: פעילות הזיכרון במצבי חירום, עקב פעילות סימפטטית מוגברת והחידוד החושי, שונה מפעילות הזיכרון בשגרה. במצב חירום האדם קולט ומפענח מידע רב מאוד – בתדירות ורזולוציה גבוהים בהרבה מאשר בשגרה. מצב זה עלול לייצר בילבול וחוסר מסוגלות למקם בזיכרון את נקודת סיום האיום. כאשר נקודה זו אינה נמצאת במקומה המדוייק, בהיבט הסובייקטיבי, לאירוע אין סיום ולכן האירוע בהיבט התחושתי מתמשך כך נוצרים מחשבות חודרניות (פלאשבקים). לכן, נסייע לאדם כבר בשטח לארגן מחדש את האירוע ונדגיש כי האיום הסתיים.

  1. יצירת מחוייבות: אמירה: "אני/ אנחנו אתך ולא עוזבים עד שהאירוע מסתיים".

הסבר: האדם הנמצא במצוקה חריפה חש מאוד בודד. הבדידות מחריפה את הפחת ותחושת חוסר המסוגלות. לכן , על מנת לצמצם במהירות את תחושת הבדידות נאמר לאדם שאנו איתו ולא הולכים עד שהאירוע יסתיים.

 

למעבר להדרכה מעשית איך להשתמש במודל מעש"ה עם ילדים

 

 

חוסר אונים? טראומה? בלבול? אל תישארו עם הקשיים! המומחים זמינים לעזור לכם!

מוקד "השיבם" מבית עמותת הביננו שמפעיל קו חם טלפוני ומוקד לצאט מקוון תגבר את המענה על ידי תוספת של אנשי מקצוע הזמינים לתת לכם מענה רגשי והכוונה חינמית.
ליצירת קשר בטלפון: 3251*
לפניות בצאט: www.havinenu.com/h

למאמר מודל מעשה לילדים

למרכז סיוע במצבי חירום

הרשמה לסדנא

ההרשמה נסגרה

לפרטים על סדנאות נוספות ניתן להירשם בניוזליטר ונעדכן לקראת הסדנא החדשה

הרשמה למוקדנים ומוקדניות

הרשמה לגברים

הרשמה לנשים

לידיעתכם הסדנא כבר התקיימה
ניתן לעקוב כאן באתר לגבי סדנא נוספת לנשים