מהו מודל התפתחותי תקשורתי DIR

תרשים שלבי התפתחות התקשורתיים לפי גישת DIR

 

מודל ה- DIR הוא מודל אינטגרטיבי להערכה ואימון /טיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים התפתחותיים בכלל וילדים עם קשיים תקשורתיים בפרט.

גישת DIR דורשת עבודה אינטנסיבית ומשותפת בין ההורים הצוות והמטפלים של הילד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחת מהנחות היסוד החשובות בגישת DIR הוא בהכרה שכל ילד מגיע לעולם עם יכולות אינדיבידואליות אשר דרכן ואיתן הוא קולט את העולם, מעבד אינפורמציה ופועל בו, ולכן כל אדם וכל ילד מסוגל להגיע להנאה מתקשורת אנושיות חום ואמפטיה, כל אחד ברמה שלו בצורה שלו ובדרך שלו.

 

 

המודל מקדישה חשיבות רבה לסביבה בה גדל הילד, המטפלים, האינטראקציות בין הילד לסביבה (רגשיות-חברתיות) עוזרות בפיתוח שאר היכולות התפתחותיות: שפה, מוטוריקה, קוגניציה, משחק, חברה (כישורים חברתיים) והכי חשוב – לתחושת העצמי.

 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

ילדים מצליחים להשיג אבני דרך התפתחותיים אלה בגילים שונים, גם בקרב ילדים שאינם מתקשים יש הבדלים רבים. מה שחשוב הוא לא הגיל שבו הילד רכש את המיומנויות הללו, אלא העובדה שהוא הצליח לרכוש כל אחת מהן, משום שכל מיומנות מהווה יסוד למיומנות הבאה.

כשילד שולט בכל שש אבני הדרך, יש בידיו את הכלֵים היסודיים הקריטיים לתקשורת, לחשיבה להתמודדות רגשית. יש לו תחושה חיובית של העצמי שלו. הוא מסוגל ליצור יחסים חמים ואוהבים. הוא יכול להתייחס בהיגיון לעולם החיצוני. הוא יכול לבטא במילים טווח רחב של רגשות (הכולל אהבה, שמחה, כעס, תסכול, פחד, חרדה, קנאה וכו') ומסוגל להתאושש מרגשות חזקים בלי לאבד שליטה. הוא מסוגל להשתמש בדמיון ליצירת רעיונות חדשים. הוא גמיש בהתנסותו עם אנשים, ובמצבים שונים, מסוגל לסבול שינויים ואפילו אי-אלו אכזבות ולהתאושש מהר. ברור שלא כל הילדים מסוגלים לעשות את כל אלה היטב באותה מידה, אך ילד שרכש את אבני הדרך הללו, הניח את היסודות החשובים לאהבה וללמידה.

 

 

ילד שסובל מעיכובים התפתחותיים ותקשורתיים, ויש להורים חשש שהוא לא מתקדם בסולם ההתפתחותי חשוב להתחיל עם טיפול התערבותי מקיף במוקדם האפשרי על מנת לבנות ולפתח השלבים שבהם הילד תקוע.

 

 
 
 

חלק מן המתבגרים והבוגרים עם קשיים תקשורתיים ובעיות אחרות, שולטים יחסית בששת השלבים ההתפתחותיים המוקדמים אך יש להם מגבלות בשלבים הגבוהים בחשיבה רב סיבתית, חשיבת אזורים אפורים וחשיבה רפלקטיבית.

 

בשלב זה שההתפתחות הולכות ונבנית ברמות גבוהות יותר של חשיבה ותקשורת, יחד עם העניין הנרחב בעולמם, מפגינים ילדים גם יותר פחדים ודאגות. מתבגרים ובוגרים הרוכשים חשיבה רב סיבתית, עשויים להפוך לפתע ליותר מניפולטיביים. התפתחות זו יכולה לגרום לדאגה אצל המטפלים בהם, אבל הורים ומטפלים צריכים לתמוך בהם במהלך התקופה הזאת, לעזור להם ללמוד שיפוטיות וגם להפחית את החרדה שהם עצמם חשים לנוכח האסרטיביות החדשה שלהם, ולשמור ברמה מציאותית ותחת שליטה את החשיבה הגרנדיוזית והמופרזת האופיינית לשלב זה.

 

 

גישת DIR מורכב משלשה מרכיבים עיקריים:

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרעיון של 'פלור-טיים' זה: לעשות 'דברים' עם ילדים ולא ל-ילדים.

 

בפלור-טיים המטפל מתחבר אל הילד, אל יוזמותיו ואל תחומי העניין שלו, במטרה ליצור באמצעותם אינטראקציה הדדית, הנאה משותפת, להרחיב ולבנות מעגלי תקשורת.

 

 

ד"ר גרינספן טען שלא ניתן לטפל עם גישת DIR על בסיס הלמידה והתאוריה בלבד והכרת הטכניקות הטיפוליות שעליה מתבסס הפלור-טיים, אלא צריך הרבה תרגול ואימון וקליטת הניואנסים התקשורתיים, בעדיפות עם מאמן חיצוני שיצפה בתפקוד של ההורה/ מטפל כדי לרכוש ולבנות ביחד גישה נכונה התואמת לילד הספציפי.

 

סימנים לקשיים תקשורתיים אצל מתבגרים ומבוגרים עם קשיים תקשורתיים וASD:

 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד"ר גרינספן מבקר את צורת האבחון ומדידת האינטליגנציה המקובלת בימינו, לדבריו המבחן של אינטליגנציה (IQ) וצורת המדידה שעמה אנו משתמשים אינו מגלה די לגבי יכולת החשיבה היצירתית של הילד, או היכולת שלו לפתרון בעיות במצבי חיים אמיתיים. בנוסף לכך, הוא אינו מספק די מידע על הכישורים הנחוצים ליחסי אנוש, לחיי משפחה, או למקום עבודה הדורש קשר עם אנשים ורגשות, או כושר המצאה ופתרון יצירתיים. הרבה יותר יעיל ומדויק להגדיר אינטליגנציה, כיכולת להוליד רעיונות המבוססים על התנסות חיים רגשית ויכולת לשקף ולארגן רעיונות אלה. ילדים בעלי שתי יכולות אלה יוכלו לחשוב "עם שתי רגליים על האדמה" ויהיו מסוגלים ליצור פתרונות חדשניים והגיוניים לבעיות. אלו הכישורים שאנו מעוניינים להחדיר בהדרגה לילדינו.

 

 

התגובה והתייחסות לפי גישת הDIR להתפרצויות זעם והצפות רגשיות אצל ילדים עם קשיים תקשורתיים והתנהגותיים:

 

 

התקדמות והתפתחות בשלבי התקשורת נמדדת על ידי קביעת קו התחלה ב-FEAS – סקאלת הערכת תפקוד סוציו-רגשי, עם עדכונים רבעוניים.

תכניות DIR קובעות מטרות ספציפיות בכל רמה, מעריכות ומנטרות התקדמות על ידי תצפיות איסוף מידע והמחשה, ומתאימות את המטרות ואת אסטרטגיות הטיפול לפי התקדמות ההתפתחות של המטופל.

 

לקשיים תקשורתיים יכולים להיות סיבות וגורמים רבים ומגוונים וביניהם, גורמים התפתחותיים נירולוגיים רגשיים וסביבתיים, להלן רשימה של הגורמים והאבחנות הנפוצות;

 
 

 

הייחודיות של ד"ר גרינספן ז"ל בגישת הDIR היא הדרך האינדיבידואלית להתחבר לכל אחד ואחד לקשיים התקשורתיים והתפתחותיים הספציפיים, מרמות קשות ותפקוד נמוך של ASD ועד לקשיים בקודים חברתיים וחשיבה מופשטת, גישת DIR מאפשר לנו לתצפת ולזהות את הגורמים הנקודתיים והשלב שבו הילד נמצא ולקדם אותו הלאה בסולם ההתפתחותי והתקשורתי בס"ד.

————————————–

 

 

סקירת (באנגלית) מקיפה ועדכנית של מחקרים מקיפים שבוצע עד היום על גישת DIR

 

Evidence_Base_for_DIR-2020

הרשמה לסדנא

ההרשמה נסגרה

לפרטים על סדנאות נוספות ניתן להירשם בניוזליטר ונעדכן לקראת הסדנא החדשה

הרשמה למוקדנים ומוקדניות

הרשמה לגברים

הרשמה לנשים

לידיעתכם הסדנא כבר התקיימה
ניתן לעקוב כאן באתר לגבי סדנא נוספת לנשים