ראיון מרתק בעיתון המבשר ומסע מרתק אל האתגרים העומדים בפני מוקדני מוקד השיבם, הפועל תחת עמותת הביננו, ומסייע נפשית לעשרות פונים מידי שבוע. הסבר על טראומה – PSD איך היא נוצרת. ומה היא צמיחה פוסט – טראומתית.

מאת כתב המבשר

הלו? שאל הקול החלש בטלפון של מוקד "השיבם" באותו ל"ג בעומר תשפ"א. "כן, אנחנו פה", השיב הקול הבוטח מהצד השני, קולו של מומחה שיושב במקום כבר שעות ארוכות אך המקצועיות ואורך הרוח לא נעלמו ממנו למרות המאמץ הרב, הרגשי והפיזי.

"הבן שלי", נשבר הקול של המטלפן, "לומד עם בחור בישיבה, הם חברים הכי טובים. החבר הזה לצערנו", כיסו הדמעות את פניו והוא עצר לכמה שניות. "זה בסדר", ניחם הקול הבוטח של היועץ, "קח את הזמן. יש לנו את כל הזמן בשבילך".

זה היה אברך, שחברו הטוב ביותר של בנו היה בין ההרוגים במירון. הבן שלו רק ידע שהיה אסון, הוא עוד לא חיבר את הסיפור אליו עצמו. ועכשיו, היה צריך לספר לו מה קרה ואת מי הוא איבד. אבל האבא, אברך בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, לא ידע איך עושים את זה. אחרי כמה בירורים הוא הגיע למקום הנכון. מוקד השיבם אותה מפעילה עמותת הביננו.

מוקד השיבם, הוא אחד מכמה אגפים שמפעילה העמותה, הפועלת לסיוע נפשי לציבור אנ"ש. מיד לאחר האסון בל"ג בעומר, הבינו בהנהלת הארגון כי ממתינה עבודה רבה. בליל שישי שבמוצאי ל"ג בעומר הוכפלה מצבת המוקדנים ובו זמנית פעלו 130 אנשי מקצוע, במקום 70 ביום רגיל. אז ההיקף הרגיל הוא בלתי נתפס, קל וחומר בכזה לילה. התגבור הזה, פעל חודשים אחרי האסון, כדי ללוות, לסייע ולהדריך.

אותו אב שפנה כדי לקבל את הסיוע המידי, ממש לא היה היחיד כפי שהבנתם. היו כמובן עשרות שיחות "רגילות" אם ניתן להגדיר זאת כך. אנשים שהיו על ההר ולמחרת גילו כי הטראומה משפיעה על התפקוד שלהם. הם נחשפו לחלק מהמראות והיו צריכים הרגעה מידית.

אבל היו גם מקרים הרבה יותר מורכבים, כמו זה שמספר לנו הרב ח., אחד מהמוקדנים שהיו במקום ועבדו עד כניסת שבת ממש.

"אני כמובן לא אחשוף פרטים, אבל מדובר היה באחד ההרוגים ל"ע, שבשל הבלגן לא נמצא מישהו מקצועי שיילך להודיע לאחד הילדים שלו. חלפו כמה שעות ועדיין לא מצאו כיצד ומי יודיע לו שאביו נפטר. בסוף הוחלט בסביבת המשפחה כי המלמד שלו בחיידר הוא יהיה זה שיספר לו את הבשורה המרה והקשה, כי פשוט לא מצאו מישהו אחר…

"אותו מלמד, מסור מאוד, אבל אין לו שום הכשרה איך מודיעים בשורת איוב לילד. הוא לא התנסה בכך, והוא גם מתפלל שהוא לא יתנסה בעתיד בכאלו דברים. אבל היה לו זמן קצר מאוד כדי להיערך. הוא הגיע אלינו. תוך כדי הנסיעה לביתו של הילד, נסיעה שאורכה היה כחצי שעה, הוא היה איתנו על הקו, ואנחנו הדרכנו אותו בצורה מפורטת מאוד, מה הוא אמור להגיד, איך הוא צריך להביע את התמיכה ומה צריכות להיות המילים המדויקות שהוא ישתמש בהן כדי לרכך את הגעת הבשורה.

"זה חלק מהתפקיד שלנו והמשימה החשובה ביותר, להיות לצידם של הפונים ברגעים הכי קריטיים. כי אנחנו יודעים שמדובר בגורלות. מדובר בעתידם של אנשים. זה לא קל, אבל אנחנו יודעים מה המשקל של הדברים".

נער אחר, צעיר למדי, היה באותו לילה נורא במירון. תחת חסות האדרנלין והבלגן ששרר שם, הוא היה בטוח שהוא אמיץ ובריא מספיק. במשך שעות הוא התרוצץ בתוך זירת האסון, סייע לפנות פצועים והרוגים ל"ע, ממש סחב על גבו. בכל השעות האלו הוא לא חשב, היה בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון.

"אבל אחרי שהוא חזר הביתה, והיה לו קצת זמן לחשוב", מספר מ., עוד איש מקצוע מצוות של הקו הטלפון של השיבם. "ואז המראות התחילו להציף אותו. ואם זה לא היה מספיק, הוא גם התחיל לפתח מצפון, אולי הוא לא עשה מספיק עבור הנפטרים. בתוך זמן קצר הפנו אותו אלינו, אנחנו לקחנו את המושכות והתחלנו את העזרה הראשונה הנפשית שהוא היה צריך. אם לא היינו שם, הוא היה יכול להגיע למצב נפשי מאוד קשה, שלא בטוח אם הוא היה יכול לצאת מזה".

מהי הטראומה?

שנה לאסון הנורא במירון, יצאנו להכיר את הפעילות החשובה, מצילת הנפשות של מוקד השיבם, המעניק עזרה ראשונה נפשית כל השנה לדרושים לכך. מדובר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה, הפועלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, על מנת לתת מענה לכל העדות והחוגים, כולל דוברי יידיש.

בראש הארגון, עומד המנכ"ל הרב אלכסנדר מושקוביץ, איש מקצוע מפורסם מומחה באבחון וטיפול. שוחחנו איתו עתה, שנה לאחר האירוע, וימים ספורים לאחר הפיגוע הקשה באלעד, שגם הוא ממלא את ידיהם של אנשי הארגון בעבודה.

מהי טראומה? שאלנו אותו. נראה שאנשים לא מכירים את הבעיה ואולי כאן אפשר לעזור בחצי פתרון, בזיהויה של הבעיה.

"טראומה היא מצב בו אדם חווה אירוע ישיר או נצפה המאיים על הגוף או על הנפש. ניתן לחלק אירועים טראומטיים לשני צירים: ציר אחד של מידת ההפתעה (האם ועד כמה, ציפיתי לאירוע) וציר שני של מידת השליטה או יכולת ההשפעה על מהלך האירוע. לרוב, אירועים טראומטיים עונים על שני הקריטריונים, הם גם לא צפויים וגם לא נשלטים. ננסה למחיש באמצעות דוגמאות: אירוע כמו קריסת מגדלי התאומים, זהו אירוע שאיש לא צפה אותו מראש ובנוסף לכך הוא היה בלתי נשלט שכן לא הייתה דרך למנוע את ההתנגשות המטוסים במגדלים.

"לעומת זאת, מקרה בו אדם מותקף ברחוב ומצליח להניס את התוקף, יוגדר כאירוע מפתיע אך נשלט. מנגד, מוות בעקבות מחלה סופנית, זהו אירוע צפוי אך בלתי נשלט. ובכל זאת, גם אירוע העונה רק על אחד הקריטריונים מוגדר כאירוע טראומטי ועלול לגרום להפרעת דחק פוסט-טראומטית, אך אירוע העונה על שתי הקריטריונים, יש בו פוטנציאל גבוה יותר להתפתחות הפרעה פוסט-טראומטית.

אסון מירון היה אירגע טראומטי בעל קנה מידה עולמי, שכלל אנשים במגוון רמות ומעגלים, כמו המשפחות השכולות, אנשים שראו את האסון, אנשים שהיו בהר, אנשים ששמעו מחברים, ילדים שנחשפו למושג הזה של מוות פתאומי ועוד מעגלים רבים".

ולפעמים, שאלנו, אנחנו מבינים שמתפתחת פוסט טראומה. תוכלו להרחיב לנו עליה?

"הפרעת דחק פוסט-טראומטית", עונה הרב מושקוביץ בשפה מקצועית, "היא מצב בו עוצמת האירוע (הטראומה) גוברת על יכולתם של מנגנוני ההתמודדות לווסת את התגובה הרגשית והפיזיולוגית של האדם. התגובה המיידית של רוב בני האדם לטראומה, כוללת בהלה, פחד, עוררות ודריכות גופנית. זוהי תגובה נורמטיבית מאוד הנחוצה לקיומנו לאור העובדה שמדובר באירוע עם פוטנציאל מסכן-חיים.

"גם כאשר תגובה זו נמשכת לאחר שהסתיים האירוע וחלפה הסכנה", הוא מבהיר, "היא עדיין נורמטיבית שכן לוקח זמן למערכות הביולוגיות להתאושש ולחזור לשגרה. אולם, כמו פצע שלעתים שמסרב להחלים, כך גם הנפש יכולה להישאר פצועה. מצב של פוסט-טראומה הוא מצב בו גם לאחר חודש מאז הסתיים האירוע והסכנה חלפה, התגובות אינן דועכות והנפגע ממשיך להגיב בעוצמה רבה וחסרת פרופורציות.

"פוסט-טראומה יכולה להשפיע על מבוגרים וילדים בשלוש דרכים: חודרנות – מצב בו הנפגע מתעסק כל הזמן סביב הנושא הטראומטי ואינו מסוגל להשתחרר ממנו; הימנעות וחרדה – הוא לא מסוגל לשמוע על הנושא או לדבר עליו; עוררות יתר – הפרעות שינה, סף תסכול נמוך והתקפי זעם. במקרים קיצוניים הקושי יכול אף להשפיע על נסיגה בהתפתחות הרגשית או השפתית".

איך יודעים מתי יש צורך בתגובה, או בפניה לעזרה מקצועית?

"חשוב לדעת כי תגובות קשות לאחר אירוע טראומטי הינן לגיטימיות והן דווקא סימן טוב לתגובה נפשית בריאה", מפתיע הרב מושקוביץ, "כל עוד הן מופיעות במהלך החודש הראשון לאירוע ולכן אין להיבהל ולהיכנס להיסטריה. לכן יש להתאזר בסבלנות, להגיב באורך-רוח, להבין שזו תקופת התאוששות רגישה, להכיל, לקבל ולעביר מסרים של אמפטיה, תמיכה ורגישות. עם גישה נכונה ניתן להקל על הנפגע במהלך התקופה ולסייע לו להתאושש.

"במידה והתגובות לא חלפו כעבור חודש, מומלץ מאד לפנות לעזרה מקצועית. מוקד 'השיבם' זמין לצורך כך, ניתן לפנות ולקבל ייעוץ ראשוני והפנייה להמשך טיפול. אבל גם במהלך החודש ניתן להסתייע בעזרה מקצועית להפחתת הסבל. מוקד 'השיבם' מספק מענה גם בעניין הזה וניתן להתקשר כדי להתייעץ, לשוחח או לפרוק מטען רגשי".

אם ניצמד רגע לאירוע הקשה במירון. האם אפשר להגיד שכל אחד שהיה שם יפתח טראומה או פוסט טראומה?

"לפי המחקרים בתחום 80 אחוז מהאוכלוסייה יצליחו להשתקם ולחזור לתפקודו הרגיל, ורק אצל כ-20 אחוזים מהנחשפים לטראומה תתפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית. כמו כן יש אנשים שמצבם משתפר לבד ללא עזרה מקצועית ולמרות שהם חוו טראומה קשה משתפרים עם הזמן, אך מצב כזה סביר שיתרחש בששת החודשים הראשונים עד שנה לאחר האירוע. לאחר השנה הראשונה כבר פחות שכיח שהטראומה תעבור לבד ללא מענה מקצועי ואסור לסמוך על מרפא הזמן".

לנצל את המצב לצמיחה

האם יש גם אנשים שיוצאים דווקא מחוזקים מכך שעברו אירוע קשה?

"בהחלט", הוא קובע. "ראשית בספרי חסידות ומוסר מוזכר הרבה שהקושי מרים את הבן אדם ונותן לו כוחות להצליח, כמו שמובא בספרים שהמילה 'ניסיון' זה משורש המילה 'נס', כמו 'נס להתנוסס'. כלומר שעיתות הקושי והמשבר מחזקים את האדם והוא יוצא מחוזק יותר בהתמודד בחיים.

"בפסיכולוגיה הגיעו לזה קצת באיחור… רק באזור תשנ"ה גילו תופעה חדשה בשם PTG, או בעברית 'צמיחה פוסט-טראומטית', כאמור מושג שמוכר לנו כיהודים…

"בצמיחה פוסט-טראומטית, בשונה מאותם אנשים שהצליחו לחזור לאותה רמת תפקוד שהייתה להם לפני האירוע הטראומטי, מדובר על אנשים שלוקחים את החוסן הנפשי שלהם צעד נוסף קדימה: לא רק שהם חוזרים לרמת התפקוד שהייתה להם לפני חשיפתם לאירוע הטראומטי, הם בנוסף, מצליחים לתעל את החוויה וניסיון החיים הקשה שעברו בעקבות הטראומה לצמיחה אישית, וזה משפיע במגוון תחומים כגון היכולת להעמיק את המשמעות בחיים, האמון, התקווה, ההתקשרות, וכמובן לנו כיהודים התחברות לרוחניות ולתפילה לדוגמה".

כל אחד מגיע לתהליך הזה של צמיחה פוסט טראומטית?

"התשובה הוא שממש לא. זה בעיקר תלוי בשלושה גורמים: מה היה טיבו של אותו אירוע טראומטי אותו חווינו (למשל: כמה זמן הוא נמשך, האם נחשפנו אל האירוע באופן ישיר או עקיף? האם היה עלינו איום ממשי או רק על הסביבה שלנו?), התכונות האישיותיות והחוסן האישי של כל אחד מאיתנו, והשפעת הסביבה עלינו (למשל אצל ילדים מאוד נמדד איך ההורים הגיבו לאירוע, איך החברים הגיבו)".

ואם הגענו לתנאים הללו, הגענו לצמיחה, זה אומר שהטראומה נעלמה?

"ממש לא! צמיחה פוסט טראומטית ופוסט טראומה יכולים להתקיים זה בצד זה, במסלולים מקבילים. כלומר בחלקים מסוימים התעלינו ודווקא צמחנו מתוך האירוע, ולמרות זאת עדיין יהיה מחשבות טורדניות, זיכרונות מציקים מהאירוע שחווינו שיכול לעיתים ממש לשתק.

"השאלה הזו", הוא מספר, "נבדקה על קבוצה של ניצולי שואה ומה שנצפה שם הוא שצמיחה פוסט טראומטית ופוסט טראומה יכולים להתקיים זה בצד זה, כמו אותם ניצולי שואה דיווחו על כך שמצד אחד התעוררו בבעתה בלילות בשל סיוטי לילה, וחוו שוב ושוב זיכרונות כואבים מאותה תקופה בה היו בשואה. אך מצד שני הצליחו להקים משפחות, הצליחו לשקם ולבנות מחדש את יחסם לעולם כמקום בטוח, לתפקד ברמה טובה, למצוא משמעות חיובית בחייהם החדשים, ולשקם באופן חיובי את זהותם שנרמסה בזמן השואה.

"המסקנה היא שלצד ההשפעות הקשות ולפעמים ארוכות הטווח של פוסט טראומה, לפעמים גם יש לנו את היכולת לתעל ולצמוח מתוך הדברים הקשים שחווינו, ללמוד מהם על הכוחות הפנימיים החזקים שיש בנו, ואשר יכולים לאפשר לנו להתמודד עם אתגרים אחרים בחיים. הצמיחה הפוסט טראומטית מאפשרת לנו 'לתקן' את ראיית עצמינו וראיית העולם שנחווה 'כמסוכן' אל עולם שבו אנחנו יכולים להיות בו שליחים של שינוי, עולם שבו לחיים שלנו יש משמעות. עולם טוב יותר, עולם בטוח ומוגן".

מה עושים?

מה עושים כשנכנסים לחרדות הללו, לטראומה, איך פועלים כשזה קורה? שאלנו את הרב אלכסנדר.

"ראשית חשוב לחדד שמוקד השיבם פועל כל השנה בעתות שיגרה כעתות חירום, אתם מוזמנים לפנות בכל קושי או התמודדות. יש אצלנו אנשי מקצוע שערוכים לכל סוגי הפניות, הפונים הם אברכים ונשים, הורים ואימהות נערים וגם נערות. הפניות הנפוצות הן חרדות, בדידות, תחושת דיכאון, דילמות חינוכיות, קשיי תקשורת, ובעיות התנהגות, קשיים והתמודדויות, טראומות ומצבי חירום".

ואיך יוצרים קשר?

"מוקד 'השיבם' פועל מסביב לשעון בימים ראשון עד שישי, באמצעות מענה טלפוני ומקוון עם ממשק נח המאויש על-ידי עשרות מוקדנים ומוקדניות. צוות המוקדנים כולל עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הטיפול, בהנהלתו המקצועית של פסיכיאטר בכיר. המוקד מלווה על ידי רבנים חשובים הנותנים מענה לצדדים ההלכתיים של הפניות.

הפנייה למוקד הינה אנונימית לחלוטין ונשמרת בדיסקרטיות מלאה. מספר הטלפון ליצירת קשר עם מוקד 'השיבם' 3251* מוקד 'השיבם' מפעיל גם מוקד מקוון, בכתובת havinenu.com הנותן מענה בצ'אט עם מוקדנים מנוסים ומקצועיים. המוקד המקוון פעיל, כמו המוקד הטלפוני, בימים א-ו, בכל שעות היממה.

שנהיה בריאים כולם, ושלא נצטרך.