הדרכת הורים להתמודדות רגשית של ילדים במצב הקורונה

וכאן האב שואל…

שאלות ותהיות המלוות את ההורים במעמקי תקופת הקורונה

הפעם לא הילדים ישאלו, אלא האב והאם על במת הסימפוזיון. הזמנו לכאן את אליהו גוטליב, תרפיסט רגשי לילדים ונוער. זו ההזדמנות שלכם, ההורים, לפרוש את שאלותיכם, להזדהות או לא. וגם, לקבל כמה תשובות.

הערה חשובה: תוכן המאמר הינו בגדר המלצה בלבד ונשען על דוגמאות מתוך הנסיון בשטח, אך לא מהווה תחליף לייעוץ אינדיבידואלי מקצועי.

 שאלה 1: מה ואיך לשתף את הילדים? ומה לא?

      "קורונה? מה נכלל ואם בכלל?!"

דובי מספר ליאיר על כמות הנספים מהקורונה ביממה האחרונה. יאיר מגיב: לכן אמא שלי לא קונה את זה וזהו…

התלבטות קשה ניצבת בפני ההורים: האם להגן על הילדים מפני מידע העלול להזיק להם מבחינה רגשית או לשתף אותם באירועים, ואם כן – עד כמה לחשוף.

ראשית, 'ערוץ תקשורת פתוח'. כלי יקר מכל שבא לשימוש בכל עת. תקשורת פתוחה בין הורים לילדים, בכל נושא. ביכולתנו לייצר ולתחזק אותו. כלי זה תורם לילדנו ולנו לאווירה משוחררת ומאפשרת בכל מערכת היחסים בינינו. ובכן, טרם כל תשובה או שיתוף טוב לתת לגיטימציה ואישור לעצם השאלה/החשש, באמירה כגון: "חשוב לי מאוד שאתה משוחח איתי ע"כ / טוב שאתה שואל אותי, גם אני חשבתי על השאלה הזו". וגם – "תמיד אשמח שתשתף אותי בלבטיך או קשייך" / במה  שמטריד אותך"

 עשה / לא תעשה:

  1.  "עשה": לכבד כל שאלה, ולא לשלול אף שאלה של הילד גם כשנראית לי מוזרה ומוגזמת, מה שעלול חלילה לחסום את הילד לשתף ו/או לשאול בעת הצורך ואף לשבור האמון ולגרום לחרדות ולקשיים נוספים ומיותרים.

  2.      "עשה": יש להעביר את הנתונים באופן האמיתי ביותר בהתאם לרמת הידיעה וההבנה של הילד.

"וכאן הבן שואל…" – יש מקום רב לשאלתו של הילד. בלילה של 'והגדת לבנך', סמל החינוך של עם ישראל, מצווה לנו התורה להעביר לילד את המסרים רק לאחר שהוא בעצמו 'שואל', באופן שהילד מבקש. והמסר הוא שעלינו להעביר לילד את המסרים שאנו מעוניינים להעביר לו בכמות ובאופן ש'הוא' יהיה מסוגל לקבל ולהכיל, ע"כ יש לתת את הדעת ליכולת ההכלה של הילד, כפי שאנו מבינים שילד לא יוכל לאכול כל כמות שאדם מבוגר יוכל לאכול, כך גם ברמה הרגשית, לכל אדם, ולילד בפרט, ישנה יכולת הכלה אינדיבידואלית. יש להיזהר מפני מידע שגדול על מידותיו של הילד. יש להסתכל ממשקפיו של הילד – גילו, המושגים שלו, אופיו, רמתו הקוגניטיבית והרגשית, ולהתאים את כמות וסגנון המידע לכליו הרגשיים.  באותה מידה יש לזכור כי כל מצב המביא להתמודדות, ולנו ההתמודדות קלה יחסית, ייתכן ולילד יהיה זה אתגר מורכב יותר… מה שדורש מאתנו תשומת לב, הכלה ופעולות מותאמות.

  1. "לא תעשה": את המשפט "השאלה שלך לא לעניין" נמחק מהלקסיקון.

  2. "לא תעשה": לא לשקר בשום אופן לא לחיוב ולא לשלילה, התעלמות ממושגים שהילד מודע להם או שואל עליהם עלולה להיחשב כשקר בחווייתו של הילד, מה שעלול לגרום למשבר אמון בין הילד להורה.

ד. "לא תעשה": יש להימנע מחשיפה של הילד למידע לא נחוץ לו, עיתונים וכדו' המביאים מידע עם יתר פירוט שכאמור אינו תואם לרמת גילו ומסוגלות ההכלה של הילד (וכמובן, בהפעלת שיקול דעת בהתאם לרמת גילו ואופיו של הילד)

  1. "לא תעשה": לא להתלחשש בענייני השעה עם מבוגרים אחרים בקרבת הילדים, מה שעלול ליצור פחד מהבלתי נודע וד"ל.

שאלה 2: כיצד להגיב לילד המגלה תסמיני פחד?

"המצב מחריד, אבל לא צריך לפחד…"

מצב של תחושת 'פחד' הינו מצוי בימים אלו, פעמים רבות איננו יודעים איך להגיב לילד המגלה תסמיני פחד\חרדה. ישנם הורים שמגיבים בבהלה למול איתותי מצוקה של ילדם, כמו פחד או אימה. לעיתים מצויה הכחשה והדחקה מצד ההורה, ואז הפחד מופנם ומתפתח לכדי חרדה. איך לקבל את הפחד ואיך להפחית חרדה? ובכלל, מה ההבדל ביניהן?

רגע לפני התשובה…

המצב האידיאלי הוא שהילד משתף מעצמו את ההורים ברגשותיו. במידה ולא, מומלץ לקבוע מועד ומקום לקיום שיחה וניסיון בירור עדין ברגישות יתר על מה שמעיק עליו וכפי שמופיע בפרק שלפניכם.

טיפ: משחק, ספר או פעילות משותפת הינה שעת כושר יעילה מאוד על-מנת לאפשר לילד להציף את רגשותיו ולאו דווקא בשאלות ישירות העלולות לחסום את הילד או להסיטו ממה שחשוב בעיניו.

הערה: במקרה של תופעות ו/או התנהגויות חריגות, יש לפנות לייעוץ עם גורם מקצועי. (ר' מסגרת)

        א.         ערוץ תקשורת פתוח

נשתמש בכלי החיוני של ערוץ תקשורת פתוח בינינו ובין הילדים (זו גם ההזדמנות להעצים ולשפר אותו). נכבד ונחזק את הילד על עצם ההתייעצות ושיתוף ברגשות.

        ב.         הקשבה

חשוב מאוד, ובמיוחד במצבי חרדה, להקשיב לילד ולשדר אמפתיה מלאה לאורך השיחה, דהיינו, כל משפט שהילד מוציא 'נחשב' בעיננו, גם כשנראה לנו מוזר, מופרך או מוגזם, (שמורה לנו הזכות להגיב ולהסביר בהמשך… סבלנות) יהיה בעינינו כיוצא ממקום של חוויה סובייקטיבית של הילד ואל לנו לחלוק עליה.

שידור של חשיבות למילותיו של הילד יאפשר לו לשתף אותנו בכל עת גם כשלא נוכל לדעת על צורך בעזרה, ולהיפך, חלילה עלול לחסום אותו גם בעת משבר חמור יותר, כיון שהתנסה וחווה דחייה בפעם הקודמת.

         ג.          לגיטימציה לרגשות

"אהה… פחדאאן…" מוכר לכם? פחד הנתפס כחולשה, זו תפיסה מוטעית. 'פחד מהפחד', זהו לרוב הפחד העיקרי המפריע לנו, מהו פחד אמיתי? זהו מנגנון הגנה חיוני שהקב"ה העניק לנו ע"מ שנוכל להיות ערניים ולהגן על עצמנו בעת סכנה. מומלץ להציג זאת לפני הילד, בסגנון וברמה המתאימה לו. ניתן לומר לילד: 'תאר לעצמך שלא היה לנו כלל פחד. לו היינו בקרבת מדורה, כיצד היינו נוהגים חלילה? אדם ללא פחד היה מסתכן ומסכן אחרים, הפחד הוא. במצב של סכנה הפחד גורם לנו להיזהר.

מסר כזה עשוי לשנות ולו במעט את התפיסה השלילית שיש לנו ולילדים על הפחד, כך נוכל ליצור לגיטימציה לפחד ולהפחית משמעותית את ההפרעה והמצוקה שנוצרים בעקבותיו.

         ד.         הסבר על מהותו של הגורם המפחיד

לאחר ההקשבה והלגיטימציה לרגש, נוכל לנסות לפעול מול החלק השכלי של הילד ולשוחח על הגורם לפחד. די בהזכרת המילה 'קורונה', כדי להציף מעיין של מושגים… כאן מגיע מקומו של המידע הרלוונטי (בהתאם לגיל, כמפורט לעיל). יש להסביר את הסכנה הטמונה במצב, תוך שימת לב לשמירת ההנחיות וכללי הזהירות, אך לא להפריז בתרחישי אימה וחוויות מצמררות. נאזן את המידע בציון אחוזי הבריאים, הסיכוי בעז"ה להישאר בריאים כשנצמדים להנחיות ועל חשיבותה של מצות "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

        ה.         אמונה

האמת שסעיף זה היה אמור להיכנס בנקודה הראשונה בתשובה לשאלה, אך בכוונה הוכנס אחרון משום שבמקרה שהורה יגיב בראשית השיחה עם הילד בסגנון תשובה של 'אמונה', 'ביטחון' והכל לטובה עלול לחסום ולהרוס במחי יד את כל הלך השיחה והשיתוף של הילד, כמובן שכולנו רוצים להגיע יחד עם הילד לכדי בשלות מספקת להטמעת הערכים והמסרים למען יוכל לעשות בהם שימוש ולתועלת עבורו.

ברור מעל לכל כי אנו כיהודים מאמינים בני מאמינים לא נפסח על החלק של האמונה שאנו מחדירים ליקרים לנו בכל עת, בכל שיחה ובכל הזדמנות, כעת הגיע הרגע ליישם.

שאלה 3: על מה רצוי לתת את תשומת הלב בימים אלו?

א. "אז מה עושים אתמול?"

תקופה זו שאף אחד מאיתנו לא הזמין ובחר בו, אך כמובן שכולנו בוחרים ברצון ה' ואת מה שיביא נתאמץ לקבל בשמחה, אך יחד עם זאת האתגר שהיא מביאה איתה אינו פוסח על אף אחד, מבוגרים כצעירים, תמיד טוב לשבור שגרה, אך שגרה של שבר אינו נוחה לאף אחד, אך יחד עם זאת, עם רצון טוב וקצת מאמץ נוכל בעז"ה להפוך אותה מלימון – ללימונדה.

אחד הדברים המשמעותיים ביותר לכל אחד מאיתנו הוא ה'סדר', ברור שמה שמעניין אותנו הוא הסדר בראש, אך הסדר בראש מושפע לא מעט מהסדר הסביבתי, בנערותי ספרו על אחד המשגיחים בישיבה שהיתה עם פנימיה צמודה, שכשרצה לבחון מצבו של בחור, היה בודק את מיטתו האם היא מסודרת במהלך היום, אם המיטה מסודרת, ככל הנראה מצבו טוב עם המשך מעקב, במידה והמיטה אינה מסודרת, אות היא כי משהו לא טוב קורה עם הבחור, בתקופה זו בפרט כשכולם 24/7 נמצאים בבית, הבית נותן את אותותיו ודורש את שלו, המטבח, הסלון, חדרי המשחקים, המיטות, וכו' וכו', מה שבמהירות עלול ליצור מצב של בוקה ומבולקה שמשפיע באופן משמעותי על הסדר בראש וכמובן על מצב הרוח של בני הבית, ע"כ, מומלץ מאוד ראשית לשמור ככל שניתן על הסדר שיהיה רווח בבית, מידי יום להגדיר זמן מוגדר מראש של סידור הבית וניקיון בסיסי,

כמו כן קיים הצורך ב'סדר' התנהלותי, כאמור הדבר הראשון שנפגם בשגרה שכזו הוא הסדר יום, ואם סדר בסביבה משפיע על הסדר בראש, כל שכן סדר יום כשאדם קם בבוקר או בעצם הולך לישון בלילה כשהואיודע מתי שעת הקימה שלו ומה מטלתו מיד עם הקימה שלו, ומה אחרי, ואחרי וכו' יוצר מיד תחושה של תפקוד ועשייה, וזאת משפיע על תחושת הביטחון, רוגע, יצירה, סיפוק, הצלחה וכו', קשה יותר בשגרה כזו אך עלינו לעזור ולאפשר לילדינו ליצור לו"ז וסדר יום ברור צמוד לשעות מתוכננות מראש, ובמקרה של שינוי (שלכאורה יקרה לא פעם) נודיע על כך,

תוך כך יש ליצור גם משימות עם מחויבויות, מה שיתרום לא מעט לרצף כל שהוא של תחושת המחויבות שאנו משקיעים בימי שגרה העלולה להיפגם חלילה בימים כאלו, וכן כתוספת לתחושת הסדר בראש, הביטחון והמשמעת עצמית והסמכותית.

"מה השעה?" שאל איש את רעהו בימים אלו, "מה זה משנה?" היתה התשובה…

תחושת הימים הארוכים, כשאין לאן למהר, מה להספיק ובכלל – מה לעשות – משותפת לכולנו. ובכל זאת מברכים אנו זה את זה שנשכיל לנצל את הימים בבחינת ימים ארוכים, המלאים עשיה מבורכת.

אז איך באמת ממלאים את הימים בעשיה מבורכת ויעילה?

אחד הדברים המאתגרים אותנו כהורים בימים אלו היא אספקת תעסוקה עבור ילדינו, אך עלינו להיות ערניים ולפעול לפני להקדים רפואה למכה, כדי שלא ניאלץ להתאמץ יותר כאשר הילדים ידרשו את שלהם ואת צרכם,

טווח ההנאה של ילד ממשחק וסוג תעסוקה הינו מוגבל מאוד ואינדיבידואלי לכל ילד, מה שברור שגיוון בסוגי המשחקים והפעילויות עשוי להגביר את רמת העניין, המוטיבציה וההנאה של הילד ולאפשר לו לחוות טווחי זמן ארוכים יותר מתעסוקה, וכן לנו ההורים שעות איכות עם יקירנו מחד ומאידך כשהילדים עסוקים בעצמם, לנו יהיה שעות המאפשרות לעסוק בענייננו.

כאמור דבר זה ידרוש מאתנו השקעה, אך ניתן במעט יצירתיות לייצר מגוון פעילויות פשוטות ומעניינות עבור הילדים ללא הוצאות מיותרות, כמו כן ישנו ערך מוסף לפעילויות שיתופיות יחד עם ההורים כפי שיורחב בהמשך.

ג. בית (ספר)

דבר נוסף לא פחות חשוב הוא רצף הלמידה של הילדים שבוודאי עלול להיפגע במידה מסוימת מתקופה חריגה זו כשמוסדות הלימוד אינם פעילים, אכן צוותות הניהול וההוראה עושים את מירב המאמצים לטובת מזעור הנזקים, אך לנו ההורים ישנה את הזכות ואולי החובה לנסות ולהוסיף על צמצום הנזק, וזאת תוך עבודה בשיתוף פעולה מול הצוות החינוכי באמצעות הטל' בקבלת הנחיות קצרות על מה ניתן לעבוד, ולכל הפחות לשמור על 'רצף' הלמידה,ניתן לשלב בסדר היום שעת למידה מתוכננת, בטווח זמן המותאם למסוגלות הילד, ולשנן את הנלמד במגוון התחומים.

כל האמור לעיל עשוי בס"ד ליצור מרחב בטוח ורגוע עבור הילד, מה שרצוי שיעמוד למול עיננו הואשבתקופה ואין להתעלם ממרכיב זה, אלא להודות בו, להרכין ראש ולפעול כמוטל עלינו, וכחוט השני יעבור בין חלקיו השאיפה להגיע למצב של מרחב בטוח ורגוע הכולל סדר יום, תעסוקה, גיוון, שעת למידה ובניית סדרי עדיפויות מותאמות לילד ולמצב.

שאלה 5: ומה איתנו…?

כיצד נוכל לתרום לעצמנו ההורים בימים אלו?

אנו ההורים קברניטי הספינה של ביתנו הקט, בימים אלו עובדים במשרה מלאה ב"ה כ"י, ודווקא בימים אלו היצר המכשיל מגיח מכל פינה, מנסה ומנסה להפגיש אותנו אל מול מה שנראה לנו ככישלון, כחיסרון או כחסרי יכולת להצבת גבולות, סמכות ומשמעת.

ראשית, עלינו לזכור כי עלינו מוטלת חובת ההשתדלות ולא חובת התוצאות, אין ספק שאל לנו להרפות מכל צעד ופעולה שעשויים לבנות ולהצמיח את ילדינו ולשמוח ולהודות על כל צעד שאנו עושים ולתבל בהרבה תפילה שחפץ ה' בידינו יצליח…

אך, יחד עם זאת, אל לנו לשכוח ולהתעלם מהצרכים שלנו האישיים, הנפשיים והרגשיים…

1. קבלה וסנגור עצמי, כאשר אנו מתבוננים, מפנימים ומודעים לאמור לעיל, כי אנו 'רק' שליחים, ואכן עוצרים מפעם לפעם ומחשבים מסלול, ושוב פועלים ומתפללים, אל לנו להיסחף אחר התוצאות שלא תמיד מספקות אותנו, אלא לשוב אל הפעולות וההשתדלות שלנו.

2. זמני פנאי ושקט עבורנו ההורים, אפי' בתוך הבית, השקט והעיסוק בתחומי העניין שלי יעשו את שלהם ויהוו כמעין תחנת דלק ומצבור אנרגיות להמשך עשייה ברוכה. ננסה למצוא כל דרך לייצור זמנים אלו.

3. במידת הצורך, ומידה זו קיימת הרבה, עלינו לבקש ולקבל עזרה חיצונית מחברים, מכרים או אפי' מגורם מקצועי לצורך מתן ייעוץ למקרה ספציפי כזה או אחר, או לצורך סיוע אישי המתעורר לא פעם, לעיתים שיחה אחת קצרה עשויה להועיל רבות וחבל לחסוך כלי זה ואת תועלתו.

שאלה 6: מה נוכל דווקא 'להרוויח' מימים אלו?

שח לי ידיד: עוד הרבה עצים ייכרתו והרבה דיו יישפך על תקופת קורונה. על האתגרים שהיא זימנה, הקשיים וההתמודדויות… אמרתי לו: אכן, אך לא פחות מכך ייכתבו על החלקים היפים ועל הפריחה שהצמיחה תקופה זו.

ובמקביל לאתגר המאתגר שנחת עלינו כאמור לעיל, ישנו את החלק המדהים שנוכל לנצל ואף לייצר בו עם טיפ טיפה תשומת לב ולהפיק ממנה המון טוב שלא חשבנו.

א. היכרות עם הילדים – חיזוק התא המשפחתי

מתי ישבנו יחד, רק אבא, אמא, והילדים, בלי למהר לאף מקום?!

נשמע מצחיק, אבל היכרות כזו עם הילד שלנו לא היתה לנו, היכרות של הוא ואני ואני והוא, כשאנחנו בבית ולא ממהרים לא לעבודה, לא לטיול, לא לסידורים אלא פשוט ב-ב-י-ת, או אז נוכל לזהות ולהיחשף לנקודות החזקה של הילד שלא הבחנו בהם עד היום, וכן לנקודות חולשה, דווקא בתקופה זו נוכל לתת את תשומת הלב ואת היחס הנדרש להעצים את החזקות ולעבוד עם החולשות.

ב. הזדמנויות שתמיד חיפשנו

דווקא בתקופה זו המאתגרת מבחינת השגרה והתעסוקה, נוכל כהורים בשאיפתנו לצמיחה ופריחה של היקרים לנו מכל להשקיע את מלא תשומת הלב, הזמן והאנרגיות למען מטרות שמזמן הצבנו לעצמנו בשבילם, אך מפאת מרוץ הזמן, הסידורים, העבודה וכו' אנו מתקשים להגיע ליישומם, לדוגמה: במקרה של ילד הזקוק לעזרה ולמידה בהתנהלות ואומדן זמן ובזמן שגרה קשה לבצע תרגילים ובמחירים של זמן בשל המחויבויות ללימודים, לעבודה וכדו' עכשיו ניתן לעבוד ע"כ ו…כל הזמן לפנינו.

לסיכום: יחד עם האתגרים הגדולים הניצבים בפנינו בתקופה זו, נוכל בעז"ה להפוך אותם מצניחה – לצמיחה, וזאת אכן תלוי בנו, ההורים, כאשר ניקח אחריות על המוטל עלינו ועל תפקידנו תמיד ובמיוחד בימים אלו, ניצור ונאפשר אווירה מחד, בטוחה, רגועה ומאווררת, ומאידך מחויבות, שימת לב, ופעולות תואמות, נוכל בס"ד לזכור ולרשום את תקופת 'הקורונה' כתקופה של צמיחה, שגשוג, העצמה לילדינו היקרים ואולי גם לנו..

                                                       אז שיהיה בהצלחה והמון נחת…!

לתגובות, שאלות ומשוב: gotlivr@gmail.com

הרשמה לסדנא

ההרשמה נסגרה

לפרטים על סדנאות נוספות ניתן להירשם בניוזליטר ונעדכן לקראת הסדנא החדשה

הרשמה למוקדנים ומוקדניות

הרשמה לגברים

הרשמה לנשים

לידיעתכם הסדנא כבר התקיימה
ניתן לעקוב כאן באתר לגבי סדנא נוספת לנשים