ובכן, בשורה טובה!

בתאריך 04/08/2016 נרשמה תרופה חדשה בפנקס התרופות של מדינת ישראל: תרופה בשם 'סטרטרה' (אטומיק)

אז מה השמחה ולמי תעזור התקדמות זו; נצטט לקוראים שיחת טלפון, די שכיחה, המגיעה אלינו: "שלום רב. ברצוננו להתייעץ לגבי הילד שלנו. הוא אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, והמליצו לנו על תרופת ריטלין. מה שקורה הוא, שאמנם רואים שיפר די ניכר בקשב, אבל הילד התחיל להתלונן על חוסר חיות, מצב רוח ירוד".

במקרים אחרים, ישנם הורים המודים לנו שהילד סבל כבר זמן רב מקצת חרדה או פחד, וכעת בעקבות נטילת התרופה התגברו אלו.

ובכן, אליכם הורים מסורים בשורתנו מופנית.

תרופת הסטרטרה נועדה לטפל בבעיות קשב וריכוז, והיא מתווספת לרשימת התרופות המוכרות, ריטלין ואדרל, הרשומות בישראל מזה שנים. בשורות הבאות ננסה להסביר למי מתאימה התרופה החדשה ומהם יתרונותיה.

כיום בישראל, האופציה הראשונה בטיפול התרופתי להפרעת קשב וריכוז, היא הריטלין. תרופה זו ממריצה ומעלה את רמות הדופמין באונה המצחית (frontal lobe) של המוח. פעולה זו נחשבת לפעולה מעוררת, והיא מאפשרת הפעלה יעילה יותר של מרכזי הקשב והריכוז וכן שליטה ובקרה בהתנהגות.

כידוע, התרופה עוזרת לבעלי ADHD בעיקר בשני מישורים: בתחום הלימודי ובתחום ההתנהגותי.

• בתחום הלימודי: תהליך הלמידה מושפע מאד באופן ישיר מהקשב והריכוז, ולכן הפרעה בקשב ובריכוז גורמת לקשיים ולירידה בלימודים. נטילת התרופה מאפשרת להגיע למקסימום קשב וריכוז, והתוצאה היא שיפור ועלייה בהישגים הלימודיים. כל זאת על ידי השפעת התרופה בייעול התפקודים הקוגניטיביים, כמו זיכרון לטווח קצר, חשיבה והסקת מסקנות, ועוד.

• בתחום ההתנהגותי: על ידי שיפור האונה הקדמית, ששם מרכז הבקרה והתכנון, מביאה התרופה שיפור באימפולסיביות, ברעשנות, באי-הצייתנות, בעימותים (עם בני משפחה, חברים ומסגרות), בשיפוט החברתי, בביצוע משימות, בתקשורת, ביכולת ההסתגלות לשינויים, בתנועתיות היתר, בריסון העצמי ובתזמון.

אופציה זו שהזכרנו (של התרופות השכיחות הממריצות), על כל מעלותיה, לפעמים איננה האופציה המתאימה, וישנם גם מקרים בהם דווקא מעלות התרופה הופכות לרועץ, ואף מהוות חיסרון במקרים מסוימים. תרחישים שכאלה עלולים להימצא בשני סוגי ילדים:

• הראשון – והוא המקרה המתון יותר – היות וכל גוף מגיב וקולט תרופה אחרת; לדוגמא: "התרופה הקלאסית ביותר הריטלין". אצל הרבה ילדים תרופה זה פועלת מיד ומביאה את הילד למצב הרצוי, ואילו אצל אחרים צריך לפעמים לשנות לתרופות ממשפחה דומה, ורק אז התרופה משפיעה ופועלת. אמנם קורה שאף בשינוי זה עדיין לא נקלטת התרופה ולא מביאה את התגובה המיוחלת.

• השני – וזהו המקרה החריף יותר – מה שעלול להתרחש אצל ילדים שקיימת אצלם תחלואה נוספת, או הפרעות נפשיות אחרות (אפילו לא ברמת חומרה גבוהה), כגון טיקים, חרדה, נטייה לדיכאון, OCD, הפרעות שינה או אכילה. במקרים כאלו יתכן שהריטלין לפעמים לא רק שלא עוזר לילד, אלא גם יכול  להגביר את הבעיות הנלוות, עקב תכונתו הממריצה, ובמקרה דנן התרופה ממריצה ומגבירה את הבעיה או ההפרעה הנלווית.

אי לזאת, מה שנדרש הוא להשתמש בתרופה הפועלת בצורה שונה מהתרופות הנ"ל, והיא האטומיק/ סטרטרה, שהדרך שלה בבניית הקשב והריכוז, היא לא ע"י המרצה וסטימולציה, אלא ע"י בנייה מרוכזת, רגועה ומתונה יותר.

המנגנון הפועל בסטרטרה (אטומיק) הוא כך: ההעברה של הנוירונים במוח פועלת בתנועה מחזורית, כך שההורמון נע מתא עצב אחד למשנהו בצורה מעגלית מהתא לסינפסה (סינפסה הוא המרווח הזעיר שבין התאים) ומהסינפסה חזרה. מה שקורה על פי רוב, שכשההורמון חוזר לתא המקור שממנו יצא, הוא מאבד מכמותו וממילא גם מאיכותו והשפעתו. תרופה זו מעכבת את הספיגה חזרה של הנוראפינפרין, וממילא הוא נשמר יותר ופועל בצורה יותר חזקה, והתוצאה היא שרמת הקשב והריכוז עולה.

שני יתרונות עצומים נוספים בסטרטרה/ אטומיק הם:

1. הודות לצורה הייחודית של החומר הפעיל שבה, הבונה את הקשב אצל הילד, ההשפעה שלה נמשכת לאורך כל היום, בניגוד לריטלין ודומיו שממריצים רק לזמן מוגבל (מה שמצריך לפעמים לקחת מנה נוספת של תרופה באמצע היום, ואילו בסטרטרה דבר זה נחסך).

2. כיון שצורת הפעולה של סטרטרה היא על ידי עיכוב הספיגה חזרה של נוראפינפרין במרווח הסינפטי במוח כמבואר לעיל, זאת אומרת שלא מתרבה כאן חומר נוסף במוח, ובאין משהו שממריץ, הוא נותן לילד להירדם בשלווה. כך גם התרופה אינה מדכאת תיאבון. רווח נוסף יש בסטרטרה, שלפעמים היא גורמת להפחתה בחרדות.

לפי האלגוריתם (סדר טיפול תרופתי) של AACAP (האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד), נחשבת הסטרטרה כקו טיפול שני להפרעת קשב וריכוז בילדים, לאחר (ריטלין – קונצרטה) ואמפטמינים (אדרל – ויוואנס). ובמקרים שישנן בעיות נוספות, כגון דיכאון או חרדות, רופאים ימליצו על סטרטרה כקו ראשון מכיון שאינו ממריץ ורק משפר את קשב וריכוז.

בנוסף, סטרטרה לא מחמירה טיקים ולפעמים אף מונעת אותם, וזהו יתרון נוסף שלה לעומת תכשירי הריטלין.

החומר הפעיל בסטרטרה שנקרא 'אטומוקסטין', מביא לכך שהינה התרופה הראשונה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז שאינה שייכת למשפחת הסטימולנטים (ריטלין, אדרל).

התרופה כבר רשומה ונמצאת בשימוש בארה"ב מספר שנים, וגם בארצות נוספות כמו קנדה, גרמניה, אנגליה ומדינות רבות נוספות.

הוספת התרופה כרשמית בפנקס התרופות באגף הרוקחות, מביאה להקלה רבה בקרב הצורכים תוצר זה.

כתוצאה משיקולים מסחריים, לא היתה התרופה רשומה בארץ עד כה, וניתן היה לייבא אותה ביבוא פרטי ע"י אישור טופס 29, ובכדי לקבל את התרופה היו המבקשים נדרשים לעבור ביורוקרטיה מתישה, ובנוסף, גם למרשם רופא היו צריכים טופס 29.

(בטופס 29 משתמשים במקרים שקיים תכשיר שיעילותו הוכחה, אך הוא אינו רשום בישראל (או שהוא רשום בישראל אך לא להתוויה המבוקשת). לאחר חתימת הרופא המטפל, משרד הבריאות צריך לתת את אישורו על הטופס.

תהליך הייבוא, לאחר קבלת טופס 29, אורך בד"כ בין שבועיים לחודש, ולעיתים ניתן לקצרו עבור מקרי חירום. תוקפו של טופס 29 פג כעבור חצי שנה וצריך לחדשו.)

כעת, כשהתרופה נרשמה בישראל ב"ה, לשם טיפול בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD), בילדים מעל גיל 6, במתבגרים ובמבוגרים. לא יידרש טופס 29 לצורך קבלתו, ובתי המרקחת יוכלו לרכוש ולייבא את התרופה, שתהיה תוצר זמין וקבוע לכל דורש. כמו כן, רופא המטפל בהפרעת קשב יוכל להנפיק מרשם, באם יראה צורך להשתמש בתרופה, ותהיה אפשרות לרכוש אותה ככל תרופה רגילה. בנוסף, מכיוון שתהיה אפשרות לייבא את התרופה באופן סיטונאי, מסתבר שזה יוזיל את המחיר בצורה משמעותית.

הטיפול בסטרטה/ אטומיק:

כאמור, הטיפול בתרופת סטרטרה שונה לחלוטין מהטיפול בתרופת ריטלין, לכן גם רמת הציפיות צריכה להיות שונה. מי שהשתמש בעבר בריטלין וחש את השפעתו המידית, עלול להתאכזב ולחשוב שסטרטרה לא עוזרת לו.

כפי שכבר כתבנו, פעולת הסטרטרה היא מתונה יותר, והשפעתה מתחילה אחרי שבוע של טיפול יומיומי, ואילו מלוא ההשפעה מתגלה רק אחרי 4 עד 6 שבועות. בשונה לחלוטין מהתרופות האחרות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, בהן מרגישים שינוי חד והשפעה מידית.

עקב עובדה זו, הפתרון הראשון לכך הינו עצם הידיעה שהתרופה עובדת באיטיות ובצורה שונה, וצריך להתאזר ביותר סבלנות (שלמרבה האירוניה זהו מצרך שחסר בבעלי הפרעה זו). בנוסף ניתן להיעזר גם במדידת רמת הקשב לפני התחלת הטיפול ולאחריו, בכדי לוודא שאמנם התרופה אכן פועלת ומביאה את הילד למצב הרצוי.

במדידת הקשב יש כמה דרכים, ואחת מהן אציע כאן: לספר לילד סיפור (בערך 7-8 דקות) בכל יום במשך שבוע שלם, ולרשום לעצמכם אחרי כן מספר נתונים: 1. כמה פעמים הוא הפסיק אתכם באמצע הסיפור; 2. כמה פעמים הוסחה דעתו במשך הסיפור. לאחר 4-6 שבועות עם סטרטרה, בדקו שוב את הנתונים הנ"ל והשוו את התוצאות (התרגיל הזה הוא ניסיון לזהות שינוי לטובה מהטיפול התרופתי, והוא אינו משמש כתחליף לאבחנה מבדלת או מעקב מקצועי).

בניגוד לריטלין, את תרופת הסטרטרה נוטלים  מדי יום, כולל שבתות וחגים. היות והתרופה מתחילה להשפיע רק אחרי מספר שבועות, ניתן להפסיק אותה בחופש הגדול, אך לא בחופשות קצרות.

המינון

מתחילים ליטול את התרופה במינון של 0.5 מ"ג לכל קילו (בערך), ועולים בהדרגה עד ל-1.2 מ"ג לקילו (בערך). לדוגמה: מטופל במשקל של 50 קילו, יתחיל ליטול 3 ימים במינון של 25 מ"ג, לאחר עוד 3 ימים במינון של 40 מ"ג, ולבסוף יגיע למינון של 60מ"ג. המינון המרבי, גם למבוגרים, הוא 100 מ"ג. בהתאם, גם כאשר מעוניינים להפסיק את הטיפול בסטרטרה, יש לעשות זאת בהדרגה ובמינון שהולך ופוחת.

ניתן להשיג את התרופה במינונים של: 18, 25, 40, 60, 80, ו- 100 מ"ג.

תופעות לוואי

כמו לכל תרופה, גם לתרופת סטרטרה עלולות להיות תופעות לוואי אצל אחוז קטן מהצורכים אותה. התופעות השכיחות הן: בחילה ועייפות. כדי להתגבר עליהן, ניתן לקחת את התרופה אחרי האוכל. בד"כ נוטלים את התרופה בבוקר, אולם אם היא גורמת לעייפות, ניתן לקחת אותה בערב. תופעות לוואי אלו חולפות בדרך כלל לאחר מספר שבועות. כדי לצמצם את תופעות הלוואי, מתחילים לקחת את התרופה במינון נמוך ועולים בהדרגה.

הערה חשובה לפני סיום: למרות שסטרטרה נרשמה רשמית בישראל, אל תמהרו לוותר על התרופה שאתם רגילים ליטול ולהחליפה לסטרטרה. כי למרות כל יתרונותיה המרובות, עדיין כדאי לכם לדעת, שאם ילדכם מקבל ריטלין והוא איכשהו מסתדר עם זה, צריך לשקול את הדבר פעמיים. כבר נאמר שלכל אחד עוזר משהו אחר, ויכול להיות שדווקא סטרטרה לא תתאים לילד, וההתניה השלילית שתיגרם מהתרופה תגרום לו להימנע גם מהריטלין.

סטרטרה.